עריכת הדף "ישמחו במלכותך (ניגון)" (פסקה)

==מילות הניגון==
{{ציטוט|
יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג{{הערה|על פי הפסוק בישעיהו נח, יג (אותו נוהגים לומר גם ב[[קידוש]] של יום השבת: "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג".}}{{ש}}
עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי{{ש}}
כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבָךְ{{הערה|על פי הפסוק בירמיהו לא, יג: "וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ".}}{{ש}}
וּבַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ{{ש}}
חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ{{הערה|מפרשי התפילה עמדו על כך שלא מצאנו בתורת שבכתב שהקב"ה קרא לשבת חמדת ימים. ורובם פירשו על דרך פירוש האבודרהם: "חמדת ימים אותו קראת שנאמר ויכל אלהים ביום השביעי ומתרגמינן בירושלמי וחמיד ה' ודומה לו (תה' פד, ג) נכספה וגם כלתה. וכן ותכל נפש דוד (עי' ש"א ג, לט ותרגום). פי' אחר והשביעי רצית בו וקדשתו מפני שהוא יום חמדת ימים אותו קראת זמנת וקדשת. ודומה לו (ישעיה מח, יב) וישראל מקוראי, וכן (שמות לה, ל) ראו קרא ה' בשם בצלאל. כך נראה לי מפני שלא מצינו בתורה מפורש שהשם קראו חמדת ימים". וראה לדוגמא פירושו של רבי יצחק קארו (דודו ואומנו של רבי יוסף קארו): "יש מפרשים, כי 'ויכל' הכוונה בו 'חמדה', כמו 'נכספה וגם כלתה נפשי' [תהלים פד ג], ואמר שמלאכתו שעשה בששה ימים חשק בה ביום השביעי וכן תרגם ירושלמי 'ויכל אלהים וחמיד' , ומזה אמר 'חמדת ימים אותו קראת' [בתפלת מוסף בשבת], ואנה נמצא בכל התורה שנקרא השבת חמדה?, אלא כאן, והכוונה שאחר שעשה המלאכה רצה בקיומה, והוציאו בלשון ויכל שהוא חמדה, לפי שהחומד הדבר אינו חפץ בביטולו אבל מבקש קיומו".}}{{ש}}
זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית{{הערה|שביתת ישראל ביום השביעי, הינה זכר לשביתה שהקב"ה שבת ביום זה בסיום מעשה בראשית, כלשון הפסוק בספר שמות כ, י: "כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי.}}}}