עריכת הדף "יקותיאל יהודה הלברשטאם" (פסקה)

==קשריו עם הרבי==
מאז עלות [[הרבי]] לכס הנשיאות, שרר קשר ידידותי בינו ובין האדמו"ר מצאנז. ב[[התוועדות]] [[י"ב תמוז]] [[תשי"א]] מסר הרבי באמצעות שליח בקבוק [[משקה]] לאדמו"ר, באמרו: {{הדגשה|אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. יברכהו השי"ת שיעמיד תלמידים עם נר מצוה ותורה אור, והמאור שבתורה, ומסתמא יודע הוא שכל עניני [[ארץ הקודש]] הם ניסיון}}.

ב[[יום טוב]] שני של [[חג השבועות]] בשנת [[תשכ"ז]] בעת [[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודת החג]] סיפר אחד החסידים לרבי על עזיבתו של האדמו"ר מצאנז את [[ארץ ישראל]] ונסיעתו ל[[אמריקה]] בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], הרבי הגיב שלא ניתן לבוא אליו בטענות מכיוון שהוא איבד את משפחתו ואת ילדיו ב[[שואה]], הרבי אף הוסיף שבאמריקה יש לו קרוב שיגן עליו (קרובו של האדמו"ר הוא ר' [[חיים ברוך הלברשטאם]]){{הערה|מענדי קורטס, "הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא" ראיון עם ר' חיים ברוך הלברשטאם [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גליון 2045, עמ' 28.}}.

בשנת [[תש"ל]], בעת מלחמת הרבי בעד תיקון חוק [[מיהו יהודי]], דיבר האדמו"ר כנגד המנסים לעכב את התיקון: {{ציטוטון|כולם יודעים שאני אינני חסיד ליובאוויטש, ואף אבי הקדוש לא היה חסיד ליובאוויטש, אבל אני מוכרח להתייחס למאורעות... קמו מומרים גדושי עזות וחוצפה, לא זו בלבד שאין הם מוכנים לקבל דברי תוכחה, אלא כשרק מהינים לומר להם דבר מה שלא מוצא חן בעיניהם, מיד מרימים הם קול צווחה וזעקה}}{{הערה|"יהדות" - בטאון היהדות הנאמנה, מכון ישראל סבא, חוברת 4, עמ' 4. וקובץ ישראל סבא ס"ט ע' תתע}} בנו האדמו"ר מצאנז הנוכחי סיפר זאת באירוע בחירות של [[יהדות התורה]] בשנת תשע"ט והוסיף שבאותה הזדמנות כשאביו הזכיר את דברי הרבי אמר שאלו דברים של {{ציטוטון|גדול בישראל}}.

התייחסות מיוחדת נוספת שאמר על הרבי בקשר ל[[מיהו יהודי]] היא שהינו מתפלל על הרבי בכל יום (!) כי כל הקליפות והסטרא אחרא נלחמות נגדו עקב מאבקו בענין מיהו יהודי{{הערה|מפי רבי [[יוסף דוד טייטלבוים]], האדמו"ר מסאסוב שליט"א}}.

גם בנושא [[שלימות הארץ]] עמד האדמו"ר בדעתו של הרבי, והתבטא כלפיו: {{ציטוטון|הרבי מליובאוויטש צודק בהחלט. הוא הרי שר התורה וצדיק אמת}}.

האדמו"ר רחש רגשי התפעלות והנאה מרובה לפועלו של הרבי בענייני [[הפצת היהדות]]{{הערה|עדותו של בנו הרב [[שמואל דוד הלברשטאם]], וידאו '[https://sinun770.org/סיום-הרמבם-הראשון-כק-אדמר-מצאנז-קלויז/ סיום הרמב"ם הראשון , כ"ק אדמ"ר מצאנז קלויזעזבורג שנת תשמ"ה]' דקה: 8:33 בערוץ היוטיוב חסידות Chassidus באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}} (יידיש)}}.

האדמו"ר עסק רבות בנושא [[ציפייה לגאולה|הציפיה לביאת המשיח]], ובאחת משיחותיו בעת [[סעודה שלישית]] אמר: {{ציטוטון|עם ישראל סבל כל כך בדור האחרון, ועתה מוכרח המשיח לבוא, כי כלו כל הקיצין. ואם זהו הרבי מליובאוויטש - נצא לקראתו, העיקר שיבוא כבר}}..{{הערה|שמן ששון מחבריך, חלק א', עמוד 197}}.

בהזדמנות אחרת בעת שראה בעל תשובה חב"די שמתפלל בדביקות הביט בו ממושכות והייתה ניכרת על פניו התרגשות גדולה וכשדמעות מבצבצות מעיניו התבטא {{ציטוטון|כמה [[קנאה|מקנא]] אני בעבודה של הליובאוויטשער רבי, בכתפיים הרחבות שלו, בנחת רוח שהוא גורם בשמים..}} וכך המשיך בעוד דברות קודש בהערכה והערצה. יהודי מגזע ליטאי שניצב לצידו שלא אהב את השתפכות הנפש הזו התריס כלפי האדמו"ר: והרי הם אומרים שהרבי שלהם משיח?! אך האדמו"ר הגיב בתנועת יד מבטלת, כמי שדוחה את דבריו כליל, והשיב לו: {{ציטוטון|ומה איכפת לך שזה הוא?! העיקר שיבוא כבר!}}{{הערה|מפי הרב יששכר בער רוזנברג, חסיד צאנז שנכח בעת אמירת הדברים}}.

כשחסידו הרב יעקב משה שפיצר שח באוזניו ששוקל להתארח ב[[קראון הייטס]] כדי לבקר אצל הרבי עליו שמע גדולות, נענה ואמר: "הליובאוויטשער רבי הוא אדם גדול מאוד" ועודד אותו לנסוע אל הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75289 הרב שפיצר: האדמו"ר עודד אותי לנסוע לרבי {{אינפו}}]}}.

בשנת תשמ"ח, בא בנו של האדמו"ר מקלויזנבורג, רבי שמואל דוד הלברשטאם (כיום האדמו"ר מקלויזנבורג-ארה"ב) לנחם את הרבי, לאחר פטירת הרבנית חיה מושקא. הוא ביקש מהרבי ברכה לרפואת אביו, רבי יקותיאל יהודה, והרבי בירכו. {{הערה|ראו את תוכן השיחה בהתוועדויות תשמ"ח, חלק ב, עמ' 617-618.}}

בעת שביקר הרב שלמה גולדמן, האדמו"ר מזוויהל-ארה"ב (חתנו של האדמו"ר מקלויזנבורג), אצל הרבי בי"א שבט תשמ"ג, אמר לו הרבי:   "נפתח תחילה במתרחש בגשמיות. כ"ק מו"ח אדמו"ר היה נוהג להתבטא בדרך כלל: "בגשמיות וברוחניות", כאשר הוא מקדים את הגשמיות לפני הרוחניות. מה שלום חותנכם הרבי [מקלויזנבורג]?" [ומיד המשיך:] "אודות הרוחניות נרתע אני בכלל מלשאול" ("וועגן רוחניות בין איך מורא גאר צו פרעגין"). הרב גולדמן  דיווח אודות מצב בריאות חותנו ואמר: "חותני האדמו"ר ביקשני לשאול בשלום כ"ק אדמו"ר שליט"א". ועל כך ענה הרבי: "כשמסביבי טוב אזי גם שלומי טוב". 

הרבי הוסיף: "שומע אני שחותנכם אומר שיעורים בחומש ופירוש רש"י, ואני שמח לשמוע זאת, כיון שגם אני הרי עוסק בלהט ("איך קאך זיך דאך") ברש"י ו"פשוטו של מקרא". ישנם כאלה לוקח שיש להם טענות עליי, מדוע הנני לוקח מזמנו של הקהל בהתוועדויות של שבת קודש - דבר שלא היה נהוג בזמנים עברו - על חומש ופירוש רש"י ששייך ל"בן חמש למקרא". שמחתי אפוא לשמוע שיש תנא דמסייעא לי". - [הרבי גם התעניין האם ידועות אצל האדמו"ר מזוויהל ומלוויו מה הסיבות שהביאו את האדמו"ר מקלויזנבורג להתחיל בלימוד החומש ופירוש רש"י והשיבו בשלילה [שאינם יודעים], ואחרי מספר ימים ביררו זאת והודיעו לרבי את הסיבות לכך]. 

לאחר מכן, אמר הרבי: "בכלל, זה ש"חדש אסור מו התורה" (כפתגם החתם סופר בכיו"ב) ו"מנהג אבותינו בידינו", הרי במה דברים אמורים, כאשר עולם כמנהגו נוהג, וגם בצד ההפכי דלעומת-זה אין התגברות, אבל כאשר המצב איננו כזה, ואדרבה, הרי לא זו בלבד שאין זה נורא להוסיף - כי אם חובה להוסיף בכל עניני קדושה - התורה ומצוות. ובכגון דא צריכה ההוספה להיות באופן דמי שיש לו מנה רוצה מאתיים כו', מאתיים כו' ד' מאות, בהתאם לטבע שהטביע הקב"ה בתכונת בני אדם, ואף שאמרו חז"ל "איזהו עשיר השמח בחלקו", הרי ידוע פתגם רבותינו נשיאינו ש"שמח בחלקו" הינה מעלה רק כשמדובר בעניינים גשמיים. לא כן בעניינים רוחניים, אף פעם אסור להסתפק במה שכבר נפעל". {{הערה|1=ממלכת התורה, עמ' 313. מרשימה, בלתי מוגה.
בספר "לפיד האש" מובא שהרבי אמר לרב גולדמן: "לבלות בשיעור חומש ורש"י ברבים זמן רב כל כך, הוא עניין מחודש, והרי "חדש אסור מן התורה". אלא, במה דברים אמורים, בימים כתיקונם, כאשר אין "חידושים" אצל הצד השני [=הצד של היפך הקדושה]. אבל בזמננו, שכל הזמן מתחדשים אצלם חידושים - גם אצלנו צריכים להתחדש עניינים חדשים, ועל ידי זה איתוקמא שכינתא מעפרא". (לפיד האש, חלק ב, עמ' תמו, הערה 22.) אך הניסוח שם אינו מדויק, והנוסח הנכון הוא -כבפנים.}} .