עריכת הדף "יעקב כ"ץ (פוליטיקאי)" (פסקה)

== פעילות ציבורית ==

כשישה חודשים לאחר שנפצע שב ללימודים בישיבת מרכז הרב. כץ היה שותף לייסודה של תנועת גוש אמונים.
כץ ומשפחתו היו בין חברי הגרעין המייסד של בית אל בשנת [[תשל"ז]] (1977) וכץ ייסד עם רבו, הרב [[זלמן ברוך מלמד]], מנהיג הגרעין, את ישיבת בית אל הכוללת מספר רב של מוסדות בהם לומדים כיום למעלה מ-1,200 תלמידים: הישיבה הגבוהה והכולל, מכון הוראה, הוצאת ספרים, אתר ה[[אינטרנט]] "ישיבה", ישיבת ההסדר בהר ברכה, ישיבת בני צבי המשמשת כישיבה קטנה וישיבה תיכונית לנוער, אולפנת רעיה לבנות, מכינה קדם-צבאית, ואת קומפלקס התקשורת של ערוץ 7.

בשנת [[תשמ"ז]] (1987) רכש כץ ספינה על מנת להקים את ערוץ 7 - תחנת רדיו אלטרנטיבית לערוצים הממלכתיים של רשות השידור. תחנה זו הייתה רדיו אידיאולוגי הנאמן לתורה, לעם ולארץ. בשיאה שידרה התחנה ב-4 שפות שונות, ושילבה תוכניות תורניות וציוניות. לאחר שנסגרה התחנה, הורשע כץ ב[[תשס"ג]] (2003) בתואנה של "הפעלת תחנת רדיו פיראטי". בתשס"ו (2006) זכה לחנינה מנשיא המדינה, והרשעתו נמחקה.

בשנים [[תשל"ו]] - [[תנש"א]] (1990-1991) כיהן כץ כעוזרו לענייני התיישבות של שרון בעת שכיהן כשר הבינוי והשיכון. השתתף באופן פעיל בקליטת העלייה מחבר העמים. כץ היה אחראי באופן ישיר על בנייתם של למעלה מ-35,000 יחידות דיור במזרח ירושלים, ביהודה ושומרון וברמת הגולן. בתים אלו הכפילו למעשה את האוכלוסייה היהודית בחבלי ארץ אלו.

כל אותן שנים כץ היה אחד מחבריו הקרובים של שרון ואף נחשב לאיש סודו. כץ מרבה לספר על כך בהרצאותיו. החברות ביניהם צוננה בהדרגה החל משנת ה'[[תשנ"ו]] 1996 בעת שכיהן שרון כשר התשתיות בממשלת בנימין נתניהו, ובעיקר לאחר פטירת רעיית שרון, לילי. החברות הפכה ליריבות פוליטית בעת ששרון החליט על הגירוש האכזרי מגוש קטיף. גם בתקופת יריבות זו המשיכו שרון וכץ בהזדמנויות שונות לספר על הערכתם ההדדית.

בשנת [[תשס"ב]] (2002) ייסד את השבועון המצליח "בשבע"{{הערה|1=תוכן המידע עד כאן, מ[http://www.leumi.org.il/index.php אתר האיחוד הלאומי]}}.