עריכת הדף "ימים נוראים" (פסקה)

==מקור המילה==
המלה "נורא" משמעותה - מטיל אימה או מעורר יראת כבוד, והיא משקפת את מסורת ישראל שלפיה דן בימים אלה בית דין של מעלה בגורלו של כל אדם. המושג נורא מושאל ממספר פסוקים בתנ"ך בהם מופיע התואר "נורא" כתואר ל[[הקב"ה]]: {{ציטוטון|כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ}}{{הערה|תהלים מ"ז}},{{ציטוטון|ומראהו כמראה מלאך האלקים נורא מאוד}}{{הערה|שופטים י"ג}}.

במשמעות הרחבה ביותר כוללים הימים הנוראים את:

*[[ימי הסליחות]] שלפני ראש השנה.
*[[ראש השנה]].
*[[עשרת ימי תשובה]] המכונים גם "בין כסה לעשור" בשל מקומם בלוח שנה.
*"[[שבת שובה]]" (או "שבת תשובה"), השבת בין ראש השנה ליום כיפור. ההפטרה של שבת זו, שעיקרה הפסוקים בספר הושע,{{הערה|פרק י"ד פסוקים ב-י}} מתחילה בפסוק:{{ציטוטון|שובה ישראל עד ה' אלוקיך}}. נוהגים שבשבת שובה דורש הרב לפני בני הקהילה בענייני תשובה וסליחה.
*[[יום הכיפורים]].
*[[הושענא רבה]] - יש מנהגים בהושענא רבה הדומים לימים הנוראים, למשל שימוש במנגינות של ראש השנה ויום הכיפורים בתפילות, ולבישת הקיטל בקהילות אשכנזיות.