עריכת הדף "יוסף חיים מבגדד" (פסקה)

==בתורת רבותינו נשיאינו==
הבן איש חי{{הערה|בפרשת ויקהל אות י"ג.}} כותב שאשה הלובשת [[פאה נכרית]] תדאג בערב שבת לקולעה מבעוד יום. הרב שלום משאש מאריך בספרו{{הערה|שו"ת תבואות ושמ"ש, אבן העזר סימן קל"ז.}} שדעת הרב בן איש חי להקל בלבישת פאה נכרית לאשה נשואה, וכדעת הרבי שכתב והורה להעדיף פאה נכרית יותר ממטפחת.

הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].}}.

בעת הפגישה של הרב [[מרדכי אליהו]] עם [[הרבי]], הזכיר הרב אליהו את מה שנכתב ב"בן איש חי" שב[[גאולה]] יקריבו קורבנות על כל הראשי חודשים שלא הקריבו בהם{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה ח"ה, עמ' 3106}}, הרב מרדכי אליהו הזכיר את ה"בן איש חי" פעמים נוספות לפני הרבי{{הערה|התוועדויות, תשנ"ב ח"א עמ' 242}}.

בפסקיו של "הבן איש חי" הוא מזכיר פעמים רבות את אדמו"ר הזקן, בשם "רבינו זלמן"{{הערה|למשל, בבן איש חי, פרשת צו, שנה ראשונה, סעיף ח: "וכמו שכתב הגאון רבינו זלמן ז"ל בשולחן ערוך". שם, שנה שנייה, פרשת שמות, סעיף יב: "ועיין בשולחן ערוך לרבנו זלמן ז"ל". ועוד פעמים רבות מאוד}}.

גם את ספרו "בן יהוידע" מזכיר [[הרבי]] כמה פעמים בשיחותיו{{הערה|בין היתר, בשיחת ליל ט"ו בשבט תשמ"ב. התוועדויות תשמ"ב ח"ב, עמ' 860. שם, עמ' 863}}.