עריכת הדף "יוסף חיים זוננפלד" (פסקה)

==קשריו עם אדמו"ר הריי"צ==
===בפעילות למען יהודי רוסיה===
המכתב הראשון שנמצא שכתב רבי יוסף חיים ל[[הרבי הריי"צ|רבי הריי"צ]], הוא מחודשי הקיץ בשנת ה'[[תרפ"א]], בתקופה שלאחר היבחרו כרבה הראשי של ירושלים. לא ידוע מה הניע אותו לכתוב את המכתב, וכן מה היה תוכנו. אך תשובתו של הרבי הריי"צ אליו, מיום [[י"א בתמוז]] אותה השנה נדפסה ב[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]]{{הערה|חלק י"ד אגרת ה'נה}}.

[[אדמו"ר הריי"צ]] היה עמו בקשרי מכתבים בנוגע לפעילות למען יהודי [[רוסיה]].

כשהגיעה לאוזנו הבשורה על [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|מאסר]] [[הרבי הריי"צ]] בחודש [[סיון]] [[תרפ"ז]] פירסם בית הדין בראשותו קריאה להרבות בתפילה בכל [[בית כנסת|בתי הכנסיות]], וביום [[ו' בתמוז]] נקבע יום תפילה כללי ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]].

כשהגיעה בשורת שחרורו של אדמו"ר הריי"צ הורה שלא לאמר [[תחנון]] ב[[תפילה]]{{הערה|מפי הרב [[יחזקאל גולד]], אודיו 'הרב גולד התוועדות יג תמוז תשעו' ביוטיוב דקה 00:16.}}.

לקראת [[י"ב בתמוז]] [[תרפ"ח]], [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה]] הראשון של יציאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ממאסר, פרסם אגרת ברכה לאדמו"ר הריי"צ בביטאון של '[[אגודת ישראל]]'{{הערה|האגרת פורסמה בגיליון [[י"א תמוז]] ה'[[תרפ"ח]]}}. על אגרת זו השיב לו הרבי בברכות מאליפות, כפי שרואים בפתיחת המכתב: {{ציטוטון|הרה"ג המפורסם בכל מרחבי תבל וקצוי ארץ, בעל מדות תרומיות הנודע בשם תהלה בתוככי העוסקים בחיזוק הדת והאמונה, מרביץ תורה, עה"י פטה"ח כו' וכו'}}. בהמשך המכתב מודה לו הרבי על הברכות, ולאחר מכן מבקש את עזרתו ותמיכתו למען יהודי [[ברית המועצות]], ומפנה אותו להתעניינות מיוחדת אצל העסקנים {{ציטוטון|במדינות הידועים לכת"ר}}{{הערה|לכאורה הכוונה ל[[צ'כסולובקיה]] ו[[הונגריה]].}}, מי מהם יוכל לעזור. בספר "האיש על העדה", המשרטט את דמותו של רבי יוסף חיים, מובא שאחרי תחלופת מכתבים זו עמד בקשר מתמיד עם [[הרבי הריי"צ]] בקשר לפעולות שונות בחיזוק היהדות.

התוארים שכתב אדמו"ר הריי"צ לרב זוננפלד הם מופלגים ומיוחדים, כן גם במכתב אחר משנת [[תרפ"ט]] שנדפס באגרות קודש{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&hilite=3afd7d2b-7bff-4a59-9828-0dcf2103c998&st=בתוככי+גאוני+יעקב&pgnum=226 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ע' תכ"ז]}} {{ציטוטון|"כבוד ידידי הרה"ג המפורסם והנודע במרחבי תבל וקצוי ארץ לשם תהלה בתוככי גאוני יעקב '''מחזיקי הדת ומחבבי תורה ולומדיה''', עה"י פטה"ח, '''יראת ד' אוצרו''' כש"ת מוהר"ר יוסף חיים שליט"א}}.

====מבצע מצה תרפ"ט====
למרות שמרבית הפעולות שנעשו בנושא נעשו בחשאיות גמורה, מבצע אחד התפרסם. בחורף של שנת ה'[[תרפ"ט]] דיכאו השלטונות ביד קשה כל ניסיון של אפיית [[מצות]]. בנוסף לזה היה המצב הכלכלי חמור, ומחירי הקמח זינקו, והיה חשש כבד שליהודי [[רוסיה]] לא יהיו מצות ב[[חג הפסח]]. [[הרבי הריי"צ]] שיצא שנה קודם לכן מרוסיה ל[[לטביה]], החל בגיוס כספים עבור משלוחי מצות ליהודי רוסיה. באגרת ברכה ששלח הרבי הריי"צ לרב זוננפלד, לקראת [[יום הולדת]]ו ה-80, ניצל הרבי את ההזדמנות וביקש את עזרתו בגיוס גדולי מנהיגי היהדות, לעזר ליהודי רוסיה{{הערה|המכתב נדפס ב[[אגרות קודש - אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש]] חלק ב', אגרת תכז}}. בהמשך, ביום [[כ"ג בשבט]] שלח חתנו של הרבי, הרב [[שמריהו גוראריה]], אגרת נוספת עם בקשות מפורטות יותר. לאגרת צורף 'קול קורא' עליו חתומים הרבי הריי"צ, ה[[חפץ חיים]] והרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]. הרש"ג ביקש ממנו להוציא אגרת דומה, ולעורר במיוחד את יהודי סלובקיה והונגריה, האזורים בהם התגורר לפני עלותו לארץ הקודש. הרב זוננפלד נענה לקריאה, והוציא אגרת משלו. המבצע הצליח במיוחד, ועשרים ושמונה קרונות רכבת מלאים במצות נשלחו לברית המועצות. בסיום המבצע שלח אליו הרש"ג דו"ח מפורט ובו השתלשלות המבצע על כל פרטיו.