עריכת הדף "יהושע קליינברג" (פסקה)

=== מלחמת העולם השניה ===
בקיץ [[תש"א]] הנאצים [[יימח שמו|ימ"ש]] הכריזו מלחמה על [[ברית המועצות]]. הנאצים ימ"ש נכנסו ל[[ברית המועצות]] מכיוון [[אוקראינה]], שם גרה משפחתו. פחד גדול נפל על היהודים. כל אחד התכונן לעזוב את ביתו ולברוח כמה שיותר רחוק מהמלחמה. גם משפחת קליינבערג התכוננה לברוח. אחרי התלבטויות רבות החליטו הוריו שהוא יקח את ה[[תפילין]] שלו, ויסע באופניים כמה שיותר רחוק ממקום מלחמה. הוא לא ידע לאן לנסוע, כי לא ידע את [[ברית המועצות]] חוץ מויניצה. בעיניים דומעות נפרד ממשפחתו. זאת הייתה הפעם האחרונה שלו שראה את משפחתו{{הערה|בני משפחתו נהרגו בערך ב[[כ"ה ניסן]] על ידי הנאצים ימ"ש, יחד עם כל יהודי הגטו כבר ביום הראשון של הכיבוש. לפי עדויות אחרות, נקברו חיים באדמה בימים הראשונים של הכיבוש.}}.

ר' יהושע נסע ולא ידע לאן. ב[[נס]] הוא הספיק לעבור את הגשר שמעל נער 'בוג', שאחרי כמה דקות פצצו הנאצים ימ"ש את הגשר. בכל הנסיעה ראה הרבה הפצצות. הוא הגיע לתחנת רכבת והתיישב ברכבת. במהלך כל הדרך נפלו פצצות על הרכבת והוא ראה איך אנשים נהרגים ר"ל.

הוא הגיע לתחנת רכבת לא הרחק מ[[מוסקבה]]. בתחנה בדקו לו את המסמכים וראו שהוא רק בן 20 ולכן לקחו אותו לצבא. אמרו לו שעוד כמה שבועות הוא הולך להלחם ביילנה, שם נהרגו מליוני אנשים. בזמן הזה המזג האויר היה קר כי כבר ביב סתיו ולא היו לו שום בגדים חמים. אבל בצבא היה "גמח" של בגדים והלך לשם לקחת לעצמו בגדים. שם הוא ראה איש אחד שבכה מאוד חזק. יהושע שאל אותו: "למה אתה בוכה?" ענה לו האיש: "שולחים אותי מחר להלחם ליילנה ומי שהולך לשם הוא יותר לא חוזר משם..." יהושע נבהל כי הוא היה צריך לנסוע לשם גם כדי להלחם. אך הוא בטח בה' שיציל אותו.

ואכן קרא נס. בגלל שלא היו לו בגדים חמים וכנראה שהבגדים שלקח בצבא לא היו מספיק חמים הוא חלה בדלקת ריאות. הוא הובל לבית רפואה. כשהיה בבית רפואה אמרו לא שאחרי שישתחרר יהיה לו שבועיים של חופש. הוא חשב מה הוא יעשה בשבועיים האלה. הוא חיפש איזשהו יהודי דובר [[אידיש]] (כיון שלא ידע [[רוסית]]) כדי להתייעץ איתו מה לעשות. הוא מצא והיהודי ההוא אמר לו: "סע ל[[טשקנט]]! חם שם ויש שם קהילה יהודית."