עריכת הדף "
טעמים נקודות תגין אותיות
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בתורת החסידות== ===טעמים בכתר=== {{הערה|שם=אוה"ת וארא|אוה"ת וארא ב'תקנח, נח 1328}}שורש הטעמים (זרקא מקף שופר כו') הוא בכתר{{הערה|פרדס שער הטעמים פ"ה. ובמא"א אות ט' סי"ח: טעמים בסוד עתיק וא"א.}} (שהוא אור '''מקיף'''), שלכן אינם משנים את משמעות המילים, שגם אם יש על המילה טעם זרקא או טעם אחר משמעות המילה נשארת כפי שהיא (מה שאין כן הניקוד כן משנה, ועד '''שהופך''' את פירוש המילה, וכמו שע"י הניקוד אנו קורין חֲטָאִים וְלֹא חוֹטְאִים {{הערה|פ"ק דברכות דף יוד ע"א.}}) - מפני שטעמים הוא בחי' שלמעלה מהחכמה. ודבר זה מתבטא בכך שהם ניגון ונעימה - המשכות התענוג עליון (ש'''למעלה''' מהשכל){{הערה|אוה"ת ב'תקעד, דרמ"צ מג־86 וקלג"ד.}}. ויובן בהקדם הניכר בחוש, שהשכל נמשך מהתענוג{{הערה|שהוא עצם הנפש, ה"למעלה מן השכל" שבנפש.}}: כל אחד רואה בעצמו שכשמשכיל ונופל לו שכל חדש הוא מתמלא תענוג. והטעם לזה, כי ברגע שנמשך השכל מעצמיות הנפש (ששם הוא בחינת התענוג) נמשך יחד איתו גם תענוג. לכן נאמר "אז תתענג '''על''' ה'". הוי' הוא בחינת חכמה{{הערה|כמ"ש בזהר בפרשת בלק "הוי' שירותא דנקודה עילאה".}}, והעונג (שהוא '''על''' הוי'", למעלה משם הוי') הוא למעלה מהחכמה. היינו, שהתענוג נמשך מהכתר שלמעלה מהחכמה {{הערה|סידור עם דא"ח שער השבת, בביאור מאמר הזהר דפ' יתרו דפ"ח בענין סעודות דשבת.}}. וזהו ענין הטעמים - שהם '''ניגון''', בחינת התענוג, שהוא מבחינת "אז תתענג '''על''' הוי'"{{הערה|ולכן הטעמים לא כתובים בתורה וגם לא משנים את משמעות המילים, אלא הם "למעלה" מעניין של הבנה ושכל.}}, אלא עניינם הוא להמשיך את אור אין סוף (שלמעלה מהתורה) להיות נמשך ומאיר בהחכמה שהיא התורה{{הערה|כי "אורייתא (תורה) "מחכמה נפקת" (יצאה)" – שנמשכה מ'''החכמה'''.}} ===נקודות בחכמה=== הנקודות הם מחכמה ולכן על ידם משתנה פירוש התיבה{{הערה|אוה"ת וארא ב'תקעג־ד.}}, כי אִם בחיריק הוא פירוש אחר מֵאֵם בצרי, כי מקור הדיבור מהחכמה (כמו שנאמר [[אבא יסד ברתא]]{{הערה|שלכן הנקודות שהם מחכמה עושים הפירוש בהתיבה וכ"ה בפרדס שער הנקודות פ"ו וכ"כ במא"א אות נו"ן ס"ל - נקודות בכל מקום מצד החכמה.}}. וכן הוא בעולמות – שחכמה נקראת "נקודה עילאה" והיא ה[[נקודה בהיכלא]] (נקודת השכל סביבה מסתובבת הבנת הבינה), וכן הוא בנפש - שבחינת הביטול שלמעלה מהשכל היא בחינת נקודה){{הערה|לקו"ת פי ראה בד"ה ראה אנכי נותן.}}. ===תגין בבינה=== התגים הם בבינה, כי הם כמו קוין. היינו, יש ג' בחינות: נקודה קו שטח. נקודה וקו הם חכמה ובינה, כי חכמה הוא אין, ובינה הוא כמו שמהנקודה נעשה אורך או רוחב (אבל שטח הוא כשנמשך לידת המידות, והוא עניין האותיות){{הערה|שם=אוה"ת וארא}}. והנה, אם כי לעיתים נאמר שתגים הם בכתר אין זה סותר לנאמר כאן (שהם בבינה), וזה שייך לעניין [[השתלשלות הכתרים]] זה מזה. כי התגים הם ב'''תפארת''' דבינה, ותפארת דבינה נעשית '''כתר''' לז"א. היינו, עתיק ואריך הם כתר הכללי, ותפארת דבינה הוא כתר הפרטי, וכמו שידוע שהתגלות עתיק הוא בבינה{{הערה|אוה"ת ראה ב'תקעג.}}. ===אותיות בז"א=== {{הערה|שם=אוה"ת וארא}}שטח הוא כשנמשך לידת המדות, וכנודע מעניין [[אור מים רקיע]], שהאותיות הם ציורים של ההמשכות. היינו, צורתן היא לפי מהות ההמשכה וכידוע שציור מורה על מדה וגבול. ולכן האותיות הם בבחינת המדות. וההסברה בזה (בקשר המידות לאותיות), כי שרש האותיות היינו שהם בחינת כלים, כי הן כלים להמשיך את אור השכל מהרב לתלמיד, שאם לא האותיות לא הייתה יכולת לאדם להשפיע לזולתו דבר חכמה. והיינו{{הערה| ועמ"ש ע"פ מי שם פה לאדם.}}, דלפי שנתחלקו לחלקים (היינו כ"ב הברות) על כן יוכלו להיות כלים: כמו שיוצק מחביות גדולה לתוך כלים קטנים, כך על ידי חלוקת השכל למשפטים, מילים ואותיות יוכל התלמיד לקבל. והתחלקות זו היא עניין התכללות המידות, וכמו גבורות גשמים )שיורדים '''בגבורה''' טפין טפין - וזהו עיקר '''החסד'''). על כן האותיות נמשכים מבחי' חג"ת: כי התחלקותן היא מצד הגבורה, וצירופן להיות תיבה זהו ע"י החסד{{הערה|וכמ"ש בסש"ב ח"ב פי"ב.}}. ובפרטות יותר{{הערה|סידור שער ר"ה אד' שפתי תפתח ובספר יצירה.}} נחלקות כ"ב האותיות עצמן לשלשה קוים: חסד דין ורחמים. שעטנ"ז ג"ץ הם מבחינת הגבורה, בד"ק חי"ה הן מבחינת התפארת, ואוכ"ל מספר"ת מהחסד. הסבר נוסף שמובא לגבי הקשר בין מידות להאותיות הוא, שהאותיות הם כלים{{הערה|תניא ח"ב ספ"ד "הכלים הן הן האותיות".}}. הכלי יש בו ג' בחינות: פנימי אמצעי חיצון, והיא בחינת המידות שכלולות מחג"ת{{הערה|עיין בלקו"ת פי שלח בד"ה ענין הנסכים, ושם פ"א גבי כחות אלו הם בחי' אברהם יצחק ויעקב כו' עכ"ה, וכן הוא בפרדס שער האותיות פ"ג.}} נמצא האותיות הם מחג"ת{{הערה|אוה"ת וארא ב'תקעב ג. ועי' חוקת תשסח}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף