עריכת הדף "חתונת הרבי הרש"ב" (פסקה)

===ההכנות לחתונה===
בתקופה שקדמה לחתונה, הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל [[סמיכה]] לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו"ר מהר"ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן ה[[גלות]] - בעיירה [[ליובאוויטש]]. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה [[אוורוטש]]{{הערה|'''ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש''', עמ' 72.}}.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, מפני סיבות שונות{{הערה|גם מבחינה רוחנית, כמו שביאר בעצמו כשנפרד מהמלווים באחרעמעווע, וגם מפני שאמר שסוכם שיהיה בירושלים, ואם לא בירושלים כפשוטה, אז בליובאוויטש שהינה ירושלים של זמן הגלות.}} ובעיקר בגלל מצבו הבריאותי{{הערה|'''התמים''', ח"ב, עמ' מ"ה - מ"ו.}}, ורק זוגתו [[הרבנית רבקה]] נסעה עם החתן לחתונה. 

שבוע לפני החתונה, ביום ראשון [[ה' אלול]] נסע [[אדמו"ר המהר"ש]] ללוות את בנו עד ל[[עיירה]] אחרעמעווע. שם אמר [[דא"ח]] וסיפר דברים נפלאים{{הערה|במקום בו עצר אדמו"ר המהר"ש לא היה מקומות ישיבה מלבד מקום אחד עבור הרבי, ומפני כבודו של החתן, אחד המלווים התכופף ותמך את ידיו בקרקע והחתן ישב עליו.}}. כשסיים לומר את דברי החסידות{{הערה|נדפסו בספר השיחות תורת שלום עמוד 188. הוספות לספר המאמרים תרל"ה חלק ב' עמוד תקנג.}} אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת [[מוחין דאמא]] ולכן נוסעת אם החתן, ואילו [[לעתיד לבוא]], שאז יתגלה [[מוחין דאבא]], אהיה גם אני עצמי שם".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את ה[[שטריימל]] בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת החתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.