עריכת הדף "הקהל" (פסקה)

==מצות הקהל==
[[קובץ:הקהל ציור.jpg|שמאל|ממוזער|200px|המלך קורא בתורה בבית המקדש בשנת הקהל]]
המעמד עצמו התקיים במוצאי יום טוב הראשון של [[חג הסוכות]] ברחבת [[העזרה]] שב[[בית המקדש]], בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף. ה[[מלך]] היה עומד על [[הקהל בנפש האדם#בימה של עץ|בימת עץ]] גדולה שעמדה בעזרה, ומקבל את [[ספר התורה]] מהעומדים לצידו{{הערה|המשנה מתארת את טקס העברת ספר התורה שהתארך, כדי להגדיל את כבודו של המלך: "[[שליח ציבור|חזן]] הכנסת נוטל ס"ת ונותנה לראש הכנסת, וראש הכנסת נותנה לסגן, והסגן נותנה לכהן גדול, וכהן גדול נותנה למלך, והמלך עומד ומקבל, וקורא יושב" (סוטה שם).}}. בספר התורה הוא היה קורא פרשיות מ[[ספר דברים]]{{הערה|מתחלת הספר עד סוף פרשת שמע (ו, ט). פרשת "והיה אם שמוע" (יא, יג-כא). מפרשת "עשר תעשר" (יד, כב) עד סוף הברכות והקללות בפרשת כי תבוא בפסוק: "מלבד הברית, אשר כרת איתם בחורב" (כח, סט).}}, ובסיום הקריאה מברך את ברכת התורה כמו בכל קריאת התורה, ומוסיף עוד שבעה ברכות.

מצווה זו של הקהל זכתה לחשיבות מיוחדת ביהדות, כדברי [[ספר החינוך|החינוך]]{{הערה|מצוה תריב.}}: "זאת המצוה עמוד חזק וכבוד גדול בדת".

וכך כתב הרמב"ם:

{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם הלכות חגיגה פ"ג הלכה ט-י
|תוכן=חייבין להכין ליבם ולהקשיב אוזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ורעדה, כיום שניתנה בו בסיני. אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה, חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה. ומי שאינו יכול לשמוע מכוון ליבו לקריאה זו, שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת. ויראה עצמו כאילו עתה נצטווה בה ומפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל.}}