עריכת הדף "הולכה שלא ברגל" (פסקה)

==בתורת הרבי==
מחבר ספר "נזר הקודש" ששלח את ספרו לרבי הקשה על לשון הרמב"ם שפסק {{הערה|יד החזקה הלכות פסולי המוקדשין פרק א הלכה כג}} {{ציטוטון|והולכה שלא ברגל אינה הולכה לפיכך כהן גדול שקיבל את הדם ועמד במקומו וזרקו למזבח נפסל הזבח}} מדוע משתמש הרמב"ם בדוגמה של [[כהן גדול]], הרי בהלכה זאת אין כלל חילוק בין כהן גדול לכהן רגיל.

הוא קיבל על כך מענה באגרות קודש{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6502.htm כרך ז' ו' תק"ב]}}, כי אחד מהנקודות שאותם רוצה הרמב"ם להדגיש בפירושו שם הוא כי גם ב"הולכא זוטרתא" כלומר בשוחט בצד המזבח ושוחט, שדרכו לעשות את הקרבן בלי הולכה (כיון שאין בכך כל צורך טכני ומעשי), עם כל זה נדרשת ממנו הולכה מיוחדת לשם המצווה. ועל כך הביא הרמב"ם את הכהן גדול כדוגמה לאדם שדרכו לקצר בהליכה, {{ציטוטון|שדרכו לקצר בדרכו בהולכתו הדם. והאברים מקבלם ועומד במקומו וזורקם}} אף הוא - {{ציטוטון|שקיבל את הדם ועמד במקומו וזרקו למזבח נפסל הזבח.}}.

כראיה לכך שדרכו של הכהן גדול לקצר, מביא הרבי את המשנה ביומא{{הערה|לה, ב}} {{ציטוטון|בא לו אצל [[פר]]ו, ופרו היה עומד בין ה[[אולם]] ולמזבח, ראשו ל[[דרום]] ופניו ל[[מערב]], והכהן עומד במזרח ופניו למערב וסומך שתי ידיו עליו ומתודה}}, ואת ביאור הגמרא {{הערה|שם בע"ב}} על כך {{ציטוטון|משום חולשא דכהן גדול}}.

חולשתו של הכהן גדולה גם מוזכרת במשנה ב[[מסכת תמיד]] כאדם שצריך עזרה פיזית בעת עבודתו{{הערה|פרק ז' משנה ג'}}: {{ציטוטון|בִּזְמַן שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל רוֹצֶה לְהַקְטִיר, הָיָה עוֹלֶה בַכֶּבֶשׁ וְהַסְּגָן בִּימִינוֹ. הִגִּיעַ לְמַחֲצִית הַכֶּבֶשׁ, אָחַז הַסְּגָן בִּימִינוֹ וְהֶעֱלָהוּ}}, ופירש רבי עובדיה מברטנורא {{ציטוטון|למחצית הכבש - וכבר נתייגע קצת}}.

הרבי אף מוסיף ומביא אפשרות שונה לגמרי לכך שדרכו של הכהן גדול לקצר בהליכה ולהעדיף זריקה ידנית, לפי אפשרות זאת דווקא כוחו הגדול של הכהן הגדול הוא זה שגורם לו להסתפק בזריקה ידנית ללא קרבה למקום המזבח, וכלשונו "שזריקה למרחוק תלויה בכח האדם"{{הערה|זבחים סד, א}} וכהן גדול גדול מאחיו בכח {{הערה|יומא יח, א}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה]]