עריכת הדף "
דנייפרו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==יהודים מתיישבים בעיר== גזירת "תחום המושב" הקשתה על חיי היהודים ב[[רוסיה]]. הגזירה אסרה על יהודים לגור בערים הגדולות, אלא ביישובים קטנים. אף על פי כן, יקטרינוסלב הייתה אחת הערים הבודדות בהן הותר ליהודים לגור. זו הסיבה שבמשך השנים התיישבו בה יהודים רבים. [[קובץ:בית הכנסת שושנת הזהב 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת שושנת הזהב]] הממוקם בסמוך לביתו של [[רבי לוי יצחק]] לפני שיפוצו]] היהודים הראשונים שבאו לגור בעיר, הגיעו אליה מאוקראינה המערבית. לאחר מכן הגיעו יהודים נוספים גם מ[[ליטא]] ומרוסיה הלבנה. רובם הגדול היו שומרי תורה ומצוות. שפת הדיבור בקהילה הייתה [[יידיש]] ואת ענייני הקהילה ניהל ה"קהל" עד לביטולו בשנת תר"ד. לאחר ביטול ה"קהל" ייצגו את הקהילה נציגי "החברה היהודית", שלמעשה היו רב העיר ונכבדים אחרים שעסקו בצרכי הקהילה. באותן שנים התנהלה הקהילה תחת שרביט רבנותו של הגאון החסיד הרב אלחנן, מחסידי אדמו"ר ה'[[צמח צדק]]'. הוא הנהיג את הקהילה היהודית בכלל והחב"דית בפרט, ביד רמה. לפרנסתם עסקו היהודים בכמה תחומים, עליהם מסופר בספר "יקטרינוסלב-דנייפרופטרובסק": "פרנסת יהודי יקטרינוסלב הייתה על בתי מרזח, מסחר זעיר, אספקה לצבא ולמוסדות ממשלתיים שונים. אחדים עשו רכוש רב בפעילותם הכלכלית. העיר יקטרינוסלב שימשה כתחנה אחרונה לרפסודות, כאשר העצים מגיעים באמצעות מימי הנהר. במסחר בעצים לקחו היהודים חלק רב, וכן בהקמת מינסרות עצים". לאחר פטירתו של הרב אלחנן, מונו שני רבני עיר חדשים, האחד מטעם החסידים - הגה"ח הרב דב זאב - ר' [[דוב זאב קוזבניקוב|בערע וולף קאזווניקוב]], ומטעם ה"אשכנזים" - הרב בנימין זאב זקהיים. שניהם הנהיגו את הקהילה שמנתה כעשרת אלפים נפש. הרב קאזווניקוב שהיה מחשובי חסידי [[חב"ד]], נחשב בעירו לאיש קדוש. הוא נהג לשבת מידי יום ב[[טלית]] וב[[תפילין]] בעודו עוסק ב[[תורה]] ו[[תפילה]] עד השעה ארבע אחר הצהרים. מלבד גדלותו בתורה ובחסידות, היה גם עוסק בגופו בעזרה לעניים וקשי-יום. בשנים [[תרנ"א]]-[[תרנ"ג]] גדלה האוכלוסייה היהודית באופן משמעותי וזאת כתוצאה מ"גירוש מוסקבה". רבים מיהודי [[מוסקבה]] גורשו מהעיר ואלפים מהם הגיעו ליקטרינוסלב. עם גידולה של האוכלוסייה התרחבו גם המוסדות היהודיים. הוקמו "תלמודי תורה", נבנה בנין חדש עבור בית הרפואה, וכן הוקמו מוסדות חסד רבים עבור נזקקים. בימים ההם הטילה הממשלה על הנהלת [[בית הכנסת]] הגדול לטפל בכל המוסדות היהודיים בעיר. במפקד שנערך בערי רוסיה בשנת [[תרנ"ז]], נפקדו ביקטרינוסלב 40,971 יהודים שהיוו שלושים ושבעה אחוזים מכלל תושבי העיר. קהילת יקטרינוסלב הייתה אפוא אחת הקהילות הגדולות ביותר ברוסיה. בעיר התנוססו שנים-עשר בתי כנסת מהם כמה של חסידי חב"ד; בתלמודי התורה למדו כאלף וארבע מאות תלמידים ובנוסף לכך היו בעיר ישיבה ושישה-עשר בתי ספר יהודיים. רוב בתי המסחר בעיר היו שייכים ליהודים. באותה שנה אף נוסד בעיר בנק יהודי. למרות הגידול באוכלוסייה והתבססותה של הקהילה היהודית, לא ידעו היהודים שלווה. ב[[חודש אלול]] תרס"ד התנפלו פורעים אנטישמיים על יהודי העיר, אך הם דוכאו מיד על ידי אנשי המשטרה. אבל זו הייתה רק התחלה מבשרת רעות, שכן במהלך שנת [[תרס"ה]] ארעו פרעות נוספות והפעם בכל יהודי אוקראינה. הפרעות הגיעו ליקטרינוסלב בסוף אותה שנה. היהודים התגוננו בנשק והיו ביניהם כמה פצועים. גם הפעם, שלטונות העיר נקטו מיד באמצעים הדרושים והפרעות דוכאו באיבם. השקט חזר לשרור בעיר, אולם רק לזמן קצר. בתחילת שנת [[תרס"ו]] נפגעה הקהילה מהפוגרומים ויותר ממאה יהודים נהרגו בעוד שרבים אחרים נפצעו. יותר משלוש מאות חנויות נשדדו ומספר רב של בתים נהרסו ונשרפו. הנזק לקהילה היהודית היה גדול. פחד ואימה נפלו על יהודי העיר ורבים עזבו את העיר. בספר "יקטרינוסלב-דנייפרופטרובסק" מצויין עוד כי אין פרטים רבים על מה שאירע בפוגרום, שכן הצנזורה אסרה על העיתונים לפרסם פרטים נוספים על הידיעה כי אירע פוגרום בעיר יקטרינוסלב. למרות המכה הקשה שספגה הקהילה, התאוששו היהודים במהירות והחלו בשיקום חיי הקהילה. אולם יחס השלטונות לא חזר להיות כבתחילה, נוסף על כך שלעיר נבחר ראש עירייה שהיה שונא ישראל מובהק. מזמן לזמן היו התנפלויות על יהודים בעוד שהשלטונות לא נקפו אצבע. לאחר שנות פריחה רוחנית בעיר, חלה התדרדרות גדולה. היהודים הרגישו מושפלים וחסרי אונים. אם עד הפוגרומים הייתה ליהודי העיר גאווה גדולה, הרי שכעת היו שהסתירו את יהדותם, עד כדי כך שהיו צעירים שהמירו את דתם על מנת שיוכלו ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה, שם נאסר על יהודים ללמוד.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף