עריכת הדף "
דוד רסקין
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
===בניו יורק=== בתום המלחמה, הצליח ר' דוד ובני משפחתו, לצאת מ[[ברית המועצות]], ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] דרך [[לבוב]], והגיע למחנה העקורים [[פוקינג]], שם למד [[תומכי תמימים פאקינג|בישיבה]]. הוריו וכמה מבני המשפחה עלו ל[[ארץ הקודש]], ואילו ר' דוד נסע מפוקינג ל[[פריז]] ומשם ל[[ניו יורק]]. לניו יורק הגיע ביום חמישי [[ב' בטבת]] [[זאת חנוכה]], [[תש"י]]. בה' טבת זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. עמו נכנס ל'יחידות' הגבאי הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]], אולם בעת ה'יחידות' התרגש ולא הצליח לזכור את דברי הרבי הריי"צ. הוא פנה מיד אל [[הרבי]] ותינה את צערו. הרבי צלצל תיכף אל הרב סימפסון, אשר השיב כי הרבי התעניין על המשפחה, היכן נמצא אביו ונתן ברכה. כעבור חודש בלבד, ביקש ר' דוד להיכנס שוב ל'יחידות'. היה זה כאשר ארבעה [[תמימים]] הגיעו מ[[אירופה]], וביקשו להיכנס אל הרבי. ר' דוד ביקש להצטרף אליהם ונענה בחיוב. ל'יחידות' נכנסו ביום ראשון [[ד' בשבט]] [[תש"י]]: ר' דוד ועמו הבחורים ר' [[יצחק שלמה פבזנר]], ר' [[שלום מרוזוב]], ר' [[דובער יוניק]] ור' [[גדליה קארף]]. ב'יחידות' שאל הרבי את [[תמים|התמימים]], כיצד הם מרגישים ואחר כך עבר להתעניין בסדרי הלימוד. הבחורים ענו שהם לומדים כמו ב[[תומכי תמימים ברינואה|פריז]], והמזכיר הסביר שב[[פריז]] לומדים שעה וחצי [[חסידות]] בבוקר לפני ה[[תפילה]], לאחר מכן חושבים חסידות, ואחר כך [[עבודת התפילה|מתפללים באריכות]]{{הערה|סוגיית לימוד ה[[חסידות]] לפני התפילה הייתה נתונה בוויכוח בין הבחורים שהגיעו זה עתה מ[[צרפת]] לבין הנהלת הישיבה. שכן עד אז למדו [[תומכי תמימים המרכזית 770|בישיבה בחצר הרבי]] רק שעה חסידות לפני התפילה, ואילו הבחורים שהגיעו מצרפת ביקשו ללמוד לפי הסדר הנהוג בפריז, דהיינו שעה וחצי. מנגד, מגידי השיעורים בנגלה, אשר הדבר פגע בשיעורים שלהם, התנגדו בתוקף ולא הסכימו עם השינויים. לאור דברי [[הרבי הריי"צ]] ב'יחידות', הביע הרבי את דעתו שאכן צריכים להמשיך כפי שנהגו עד עתה בפריז.}}. אמר הרבי: "לערנען דארף מען, דאוונען מוז מען, אבער לערנען דארף מען אויך. מזמן לזמן וועט יעדערער אריינגיין באזונדער וועלן מיר ריידן" [= ללמוד צריך, להתפלל חייבים, אבל ללמוד גם צריך. מזמן לזמן כל אחד יכנס לבדו ואז נדבר]. בהמשך לכך הורה הרבי להכין '[[הנחה]]' מהיחידות, ואמר שאם תהיה הזדמנות ושעת הכושר ישתדל להכניס אל [[אדמו"ר הריי"צ]] את ה'הנחה' כדי שיגיה זאת. ר' דוד רסקין הכין 'הנחה' ונתנה לרבי, אולם לאחר ימים ספורים, ב[[שבת]] [[י' בשבט]] הסתלק אדמו"ר הריי"צ. לאחר זמן אמר הרבי שאדמו"ר הריי"צ לא הספיק להגיה את ההנחה. [[קובץ:5c2e930263735 1546556162.jpg|ממוזער|ר' דוד (קיצוני מימין) ב'מרכז שליחות' בשנת תש"י]] בשנה הראשונה לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הריי"צ, כאשר הרבי סירב לקבל על עצמו את הנשיאות, חיפשו החסידים כל דרך אפשרית לבקש מהרבי [[התוועדות|להתוועד]]. ב[[ב' בניסן]] [[תש"י]], נכנס ר' דוד יחד עם חברו ר' גדליה קארף אל הרבי, וביקשו שיואיל להתוועד עם התמימים בקשר ל[[יום הילולא|יום ההילולא]] [[ב' ניסן]]. בתחילה השיב להם הרבי שיבקשו [[משפיעים]] הרב [[שמואל לוויטין]] והרב [[ישראל ג'ייקובסון]] שיתוועדו עמם, אולם הם ענו שהמשפיעים כבר התוועדו אתמול והם רוצים שה"רבי"... יתוועד. הרבי הוציא לוח קטן ממגירת השולחן, הביט בו ואמר: "בעוד חודש בדיוק, ביום [[ב' באייר]] תתקיים בלי נדר התוועדות". ואכן, בב' [[אייר]] התוועד הרבי עם התמימים והחסידים, והייתה זו ההתוועדות הראשונה שנערכה בימות החול, לאחר ההסתלקות. ר' דוד היה בין התמימים שנבחרו ללמוד בכל יום בחדרו של הרבי הריי"צ, וכך זכה לראות מהנהגותיו בקודש של [[הרבי מלך המשיח]] באותם ימים. הוא סיפר לחבריו התמימים כי פעמים רבות נוהג הרבי להיכנס לחדר הק', לעמוד ליד השולחן הק' של [[הרבי הריי"צ]] (עליו דלקו נרות במשך כל היום), ולקרוא שם [[פדיון נפש|פני"ם]]. ולפעמים נהג הרבי לאחר סיום הקריאה להניח את הפני"ם מתחת ללוח הכתיבה המונח על השולחן הק' ולהשאירם שם, ולאחרי כמה שעות חזר ונטלם עמו. בתקופה ההיא סירב הרבי לקבל חסידים ל'יחידות', אולם היו יחידים שזכו לכך. אחד מהם היה ר' דוד, שנכנס אל הרבי ואמר שבהתאם לדברי [[הרבי הריי"צ]] ב[[יחידות]] האחרונה שלהם ב[[ד' בשבט]] [[תש"י]] "שמזמן לזמן יכנס כל אחד מהם בפרטיות ונדבר" - מבקש הוא שהרבי יקבלו ל"יחידות", ואכן הרבי נענה בחיוב לבקשתו וענה לו על שאלותיו. באותם ימים קיבל את המינוי להיות ה"בעל קורא" במניין של הרבי בימי [[שני]] ו[[חמישי]]. באחד הימים לא היה בעל קורא, והרבי פנה אליו וביקשו [[קריאת התורה|לקרוא בתורה]], באומרו: "אתה הרי יודע לקרוא!" באותם ימים, נהג ר' דוד שכאשר קרא לרבי [[עלייה לתורה|לעלות לתורה]] היה פותח בקול רם "יעמוד" ואומר (כמעט) בלחש "אדונינו מורינו ורבינו" ומסיים בקול רם "בהרב ר' לוי יצחק". כך נהג במשך כל הקיץ עד ליום [[שמחת תורה]] [[תשי"א]], אז קרא אחד מזקני החסידים את ה"מרשות" ל[[חתן בראשית]], וכאשר הגיע לתיבות "ועתה קום", פרץ בבכי והכריז בקול רם "יעמוד אדוננו מורנו ורבנו הרב..." ואמר את שמו של הרבי. בהיותו ב[[יחידות]] לקראת [[חתונה|חתונתו]], אמר לו הרבי בין השאר שבשעת ה[[חופה]] עליו לזכור את הרבי. כאשר שאל את הרבי בנוגע לכיתוב של ההזמנה, ענהו הרבי "בלשון הרב". על פי השמועה, הזמנתו של ר' דוד הייתה ההזמנה הראשונה שנכתבה בנוסח ההזמנה ל[[חתונת הרבי]] בשנת [[תרפ"ט]]. זכה שהרבי יסדר עבורו קידושין בחתונתו. [[קובץ:הנהלת 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד רסקין יחד עם חברי הנהלת הישיבה והבחורים. בין היתר נראה הרב מרדכי מענטליק, ראש הישיבה.]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף