עריכת הדף "גיל הזקנה" (פסקה)

==יחס רבותינו נשיאינו לגיל הזקנה==
===גמלאות===
{{ערך מורחב|ערך=[[גמלאות]]}}
'''פרישה לפנסיה''' (מכונה גם בשם '''גמלאות''') היא יציאה ממעגל העבודה בגיל הזקנה, כאשר האדם מתחיל להתפרנס מכספים שהוקצו לו במטרה שיוכל לחיות את שארית חייו בכבוד. בעוד ובעבר אדם עבד כל עוד כוחו במותניו, בעת המודרנית התפשט הנוהג כי האדם מפריש חלק ממשכורתו החודשית ועל בסיס זה יוצא לפנסיה לפי כללים שונים שנקבעו, מבלי להתחשב במצבו הפיזי והמנטלי, וביכולתו להמשיך לעבוד ולתרום מעצמו, כאשר לעיתים קרובות אף מכריחים את האדם לפרוש מעבודתו, אף שברצונו להישאר.

הרבי יצא בקריאה פומבית נגד נוהג זה, וקרא לדור הצעיר להמשיך ולהיתרם מהדור המבוגר כל עוד ביכולתו להישאר במעגל העבודה, וכן קרא למבוגרים לא להיכנע לתכתיבים החברתיים והתרבותיים ולהשתדל למצוא את מקום ההשפעה שלהם, כאשר דבר זה עצמו יתרום לבריאותם.

הרבי אף הקים מסגרות לימוד מיוחדות עבור מבוגרים שפרשו מעבודתם.

===עיסוק בשנות הפנסיה===
[[קובץ:לוגו תפארת זקנים.jpg|ממוזער|הלוגו של כולל תפארת זקנים ב-770]]
{{ערך מורחב|כולל תפארת זקנים}}
הרבי הביע את אי שביעות רצונו מכך שילדים שולחים את הוריהם לבית אבות, דבר המשדר להם כביכול הם נטל ומשא עליהם, וכאילו אין בהם יותר צורך{{הערה|התוועדות א' אלול תש"מ. מופיע בקישורים חיצוניים לערך זה.}}.

על מנת לספק מענה יהודי לאנשים המצויים בשלב זה בחייהם, יזם הרבי בשנת [[תשכ"ט]] הקמת מסגרת לימודית, כאשר מזכירו של הרבי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] שיגר מכתב אל יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש ובו הוא כותב: {{ציטוטון|"בזה הנני להזכירו על המדובר בהיותו כאן בדבר מבצע ייסוד שיעורים באמצע היום לבטלים מעבודתם (מקבלי [[פנסיה]] וכדומה). ובבקשה להודיעני אם נעשה כבר בזה דבר מה, ומה?"}}, ובשנת [[תש"מ]] מיסד זאת הרבי עם הקמת רשת הכוללים '[[כולל תפארת זקנים - לוי יצחק]]' על מנת שינצלו באופן הטוב ביותר את שנות 'גיל הזהב' שלהם.

===זקני החסידים===
[[קובץ:חבד.jpg|ממוזער|איור המתאר את [[זקני החסידים]] מהדור האחרון לצד [[נשיאי חב"ד]] בחזית הכניסה ל-[[770]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[זקני החסידים]]}}
זקני חסידי ליובאוויטש נקראים בתואר '''זקני החסידים''' או '''זקני אנ"ש''', והם משמשים כמודל עבור החסידים הצעירים למימוש דרכי החסידות והדרכותיה, ומטפחים במרץ את האחדות, האהבה והאחווה בין חסידים.

רבותינו נשיאינו עודדו את הצעירים לכבד את הזקנים ולהשתדל להיות מושפעים מחכמתם והנהגתם, ומאידך, דרשו מזקני החסידים להתמסר להדרכת האברכים הצעירים.

בעבר, הקפידו אצל חסידים לא להשתמש במונח 'חסיד זקן', אלא אמרו 'חסיד מבוגר' ('א עלטערער חסיד'). ופעם אמרו לפני הרבי הריי"צ, שמזכירו הנאמן, החסיד ר' יחזקאל פייגין, התבטא: "חסיד אינו מזדקן לעולם", והרבי נהנה מאוד מאמרה זו.