עריכת הדף "גזירות אנטיוכוס" (פסקה)

==גזירות אנטיוכוס==
בשנת ג'תקצ"ד (167 שנים לפני ספירת הנוצרים), החל אנטיוכוס לפרסם שורה של גזירות נגד שמירת התורה והמצוות.

בתחילת הלכות חנוכה כאשר מספר הרמב"ם אודות המאורעות שקדמו לנס חנוכה, מופיע התיאור הבא: "בְּבַיִת שֵׁנִי, כְּשֶׁמָּלְכוּ יָוָן, גָּזְרוּ גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וּבִטְּלוּ דָּתָם, וְלֹא הִנִּיחוּ אוֹתָם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת{{הערה|ראה במעשה רוקח על הלכה זו: "לא ידעתי מהיכן הוציא רבינו דבטלו הדת ולא היו מניחים לעסוק בה ובמצוותיה דבספר חמדת ימים הביא בשם מדרש שמצא בכת״י שביטלו מהם שבת מילה וראש חדש משמע דזה דוקא וכ״כ בספר מנורת המאור למהר״י אבוהב ז״ל עיי״ש ומצאתי בספר יוסיפון כשהניח אנטיוכוס לפיליפוס הרשע כשמו כן הוא בירושלים צווהו שיכריחם להשתחות לצלם ולצאת מדת משה וכו׳ עיי״ש ואפשר שמשם הוציאו רבינו".}}, וּפָשְׁטוּ יָדָם בְּמָמוֹנָם וּבִבְנוֹתֵיהֶם, וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל, וּפָרְצוּ בּוֹ פְּרָצוֹת וְטִמְּאוּ הַטְּהָרוֹת, וְצַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵיהֶם, וּלְחָצוּם לַחַץ גָּדוֹל"{{הערה|רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה ג, א.}}.

בין הגזירות השונות שמופיעים בדברי חז"ל והמדרשים ובספרי ההיסטוריה, חלק מהגזירות פגעו בעצמאות האישית של היהודים במטרה למנוע מרד עתידי, וחלק כוונו באופן ישיר במטרה למנוע מיהודים להמשיך לשמור תורה ומצוות{{הערה|1=בנוגע לסתירה בסדר הגזירות האם גזרו על כללות התורה והמצוות או רק על מצוות פרטיות שהם עיקרי הדת, ראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/2/19/index.htm מאמר ד"ה תנו רבנן מצות נר חנוכה תשל"ח] הערה 31] שמבאר זאת בשני אופנים, האם היה זה בסדר של מן הקל אל הכבד, או להיפך.}}:
*איסור לנעול את דלתות הבית{{הערה|מדרש מעשה חנוכה: "עמדו וגזרו: כל בן ישראל שעושה לו בריח או מסגר לפתחו ידקר בחרב... כיון שראו ישראל כך עמדו ובטלו כל דלתות בתיהם... בשביל גנבים ולסטין ופריצי יונים, ולא רואין שינה בעיניהם לא יום ולא לילה".}}.
*לכתוב על קרן השור שאין להם חלק באלוקי ישראל{{הערה|בראשית רבה ב, ד: "׳חשך׳ זו גלות יון שהחשיכה עיני ישראל בגזירותיה, שהיתה אומרת לישראל: כתבו בקרן שור שאין לכם חלק באלוהי ישראל".}} (וכן על בגדיהם{{הערה|עד פשוטה על רמב"ם הלכות חנוכה ג, א: "בבית שני, בעת תגברת מלכות יון הרשעה, גזרו שמדות עצומות וקשות על ישראל כדי לאבד התורה לפי מחשבתם, והכריחום לחלל שבת, ושלא ימולו בניהם, ושיכתוב כל אחד ואחד בבגדו אין לו חלק בה׳ אלהי ישראל, ויחוק על קרן שורו כן ואז יחרש בו. והתמיד כן כחמשים ושתים שנה".}}
*חילול קדושת בנות ישראל{{הערה|מגילת תענית פרק ו: "מפני שהיו מצירים לבני ירושלים ולא היו יכולין לצאת ולבא מפניהם ביום אלא בלילה. ובמה היו מצירין להם מלכי יון [שהיו] מושיבין קסטיראות (מחנה של אנשי מלחמה) בעיירות להיות מענים את הכלות, ואח״כ היו נשואות לבעליהן, ומנעו את ישראל שלא לשמוח עם נשותיהם". כתובות ג,ב: מאי סכנה?... אמר רבה, דאמרי: בתולה הנשאת ביום הרביעי תיבעל להגמון תחלה.}}.
*הפסקת העלאת הקרבנות והזבחים וניסוך הנסך בבית המקדש.
*פריצת חומות המקדש{{הערה|משנה מדות ב,ג: "...ושלש עשרה פרצות היו בו שפרצום מלכי יון וחזרו וגדרום" (גזירה זו מוזכרת גם בפיוט המפורסם 'מעוז צור': "ופרצו חומות מגדלי").}}.
*דרישה לחלל שבתות וחגים
*איסור קיומה של ברית המילה.
*איסור על [[קידוש החודש]]
*לטמא את בית המקדש על ידי בניית מזבחות עבודה זרה במקדש והקרבת חיות טמאות.
*דרישה מהיהודים לאכול מאכלים לא כשרים.
*החלפת חוקי התורה בחוקת המלך ואיום בעונש מוות למי שייתפס מפר את הוראות המלך.
*גזירה שלא לקרוא בתורה (וכתוצאה מכך גזרו לקרוא בנביא, [[מנהג]] שהשתמר עד ימינו שקוראים בשבת לאחר קריאת התורה [[הפטרה]] מהנביא){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/284/1.htm#_ftnref_3715 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רפד].}}.