עריכת הדף "ג" (פסקה)

==גמילה==
חז"ל אמרו כי [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] גימ"ל דל"ת הם לשון "גומל דלים", ומבואר בחסידות שפירושו שגומל חסד ושפע לספירת ה[[מלכות]] הנקראת בשם "דל". ונתבאר בקבלה כי הכוונה היא על רגל התחתון של הג' שמצוירת בתנועת השפעה לחוץ.

במאמרי אדמו"ר הזקן מבואר כי הגימל היא בעצם וי"ו ויו"ד קטנה בסופה, וזה מורה על ההשפעה של הרב אל התלמיד מלמעלה למטה ל ידי הבחינה הנקראת [[יסוד]] דדוכרא שהיא בחינת בליטה לחבר למקבל{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקסח ע' רפט בארוכה}}.

בספר התמונה מובא כי אות זו מורה על כח הבינה{{הערה|דלא כדעת הרמ"ק שאות ב' היא בינה, אבל ספר התמונה ס"ל שאות ב' היא כנגד נתיבות החכמה עיי"ש}}. ומוסיף כי אות זו מורה על פעולות הבינה "ואות גימל מורה כי משלמת נוראות בין דבר לדבר, ושם גימל מלשון הגמל את יצחק בנו, ומלשון ויצץ ציץ ויגמל שקדים. והיא המדה הגוברת על הכל דכתיב וזרועו משלה לו. וציורה שני כחות י"ז המורה על מדותיה הלובשת פאר ועוז, ושעת חמה ממשלתה". ביאור זה מתאים לפירוש האר"י על המילים "גומל חסדים טובים" בשמונה עשרה שמתאים על מוחין דאבא ואמא המאירים בזעיר אנפין.

ב[[עמק המלך]] בדרושי [[עולם המלבוש]] מובא הסבר אחר על ה[[ג]] בבחינת [[רצוא ושוב]] של פרצוף [[זעיר אנפין]] המשפיע למקבל. והסבר זה מתאים יותר למבואר שהאות ג' מורה על השפעה למלכות שהוא לרוב על ידי [[זעיר אנפין]] (להוציא בשעת הנסירה שההשפעה היא על ידי בינה. וזה לשונו{{הערה|שער א - פרק ל}}: "ונבוא לאות הגימל. ודע שהגימל תחילתו יוד, ונתפשט ממנה קו אחד ישר למטה{{הערה|ענין ההשפעה למטה שייך כידוע לפרצוף הזעיר אנפין}}, שהייתה כמו ן' ארוכה{{הערה|עין שם שמוכיח זאת מהזוה"ק}} , שאחר שנתפשטה כמו נו"ן, ויצאה מגבולה למטה, חזרה למעלה כמו שעשתה הבי"ת, אלא שהבי"ת היה לה גג גדול, ולזה הגג התחתון כשנתפשטה ונכפל היה שוה לגג העליון. אמנם הג' הגג שלה קטן, ואי אפשר לקו הארוך שיעשה כפל קטן כמו הגג שלה, ולכך נעשה הקו הכפולה התחתון בינוני, האמצעי של מטה, עלה מעט למעלה ומשך הגג התחתון, והמעט שנשאר למטה הוא זנב הגימל".