עריכת הדף "ברכה על ארבעת המינים של הרבי" (פסקה)

== אצל הרבי מלך המשיח שליט"א ==

[[הרבי]] הנהיג במשך כל שנות נשיאותו שכל הרוצה לברך על ארבעת המינים שלו, יוכל לעשות זאת, מידי יום מימי החג, הן קודם התפילה והן לאחריה למי שלא הספיק קודם לכן. וביום [[הושענא רבה]] אחר שמסיימים הגברים לברך, זוכים לברך על הלולב גם נשים וילדים.

הסדר בדבר השתנה במשך השנים. בשנים הראשונות היה הרבי עצמו נותן לברך על הד' מינים שלו בסוכתו האישית{{הערה|שהייתה מוצבת בשנים הראשונות בשטח ה"שאלאש" לצד בניין 770, ומשנת תשל"ו - בחזית הבניין.}}, ובשעת מעשה הרבי היה יושב או עומד בסוכה ומעיין בספר חסידות{{הערה|בדרך כלל היה זה [[ביכל]] [[המשך וככה תרל"ז]] של [[אדמו"ר המהר"ש]].}} ומרים מעת לעת את עיניו ומביט על המברכים. החל משנת [[תשכ"ה]] מסר הרבי את הד' מינים על ידי שליח שיברכו עליהם בסוכת הקהל העומדת בחצר [[770]]. הרבי נכנס לתפילת שחרית גם אם לא סיימו כולם לברך, ולקראת אמירת ה[[הלל]] מביאים לרבי לבית המדרש את הד' מינים. בשעת אמירת ההלל, ה[[הושענות]] ותפילת [[מוסף]] הד' מינים אצל הרבי ויחד איתם הוא יצא מהתפילה. לאחר התפילה מוסר שוב את הד' מינים לציבור, עבור אלו שעדיין לא ברכו.

כשמוסר הרבי את הד' מינים לברכת הציבור (בעבר באמצעות הרב [[מאיר הארליג]]), אומר "מתנה על מנת להחזיר" - וזאת גם בימי [[חול המועד]].

בשנת [[תשנ"ב]], בבוקר היום הראשון של החג, באופן מפתיע הרבי ביקש להיות נוכח בשעה שהקהל מברך על הד' מינים. הרבי עצמו הוציא את הד' מינים מסוכתו והלך אל הסוכה הקטנה המיוחדת לכך בקצה סוכת הקהל, ובמשך שש שעות ומחצה עמד והביט על כל אחד ואחד מהמברכים, כשהוא עונה "ברוך הוא וברוך שמו" ו"אמן" על ברכותיהם.

הרבי הביט על המברכים באופן מדוקדק. לאחד העיר ששכח לברך "[[שהחיינו]]", לאחד שנטל האתרוג הפוך סימן הרבי ליישרו. למי שהקדים ונטל את האתרוג הורה הרבי ליטול את הלולב תחילה. הרבי סייע לאחד שהתקשה באמירת הברכות ואמר איתו מילה במילה מתוך הסידור. ולרבים איחל "גוט יום טוב" בחיוך ובשמחה.

[[קובץ:לולב של הרבי 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' [[מאיר הארליג]] מכניס את [[ארבעת המינים]] אל [[הרבי]] במהלך התפילה. [[תשנ"ב]]]]
מידי יום, לאחר שהקהל מברך על לולבו של הרבי והאחראי מכניס אותו לבית המדרש אל הרבי לאמירת ה[[הלל]] וה[[הושענות]], הרבי בוחן ומסדר את הלולב ואת טבעותיו.

קרו מקרים שנפסל הלולב או האתרוג והיה צורך להחליפם באחרים. ב[[שנת הקהל]] [[תשמ"ח]], החליף הרבי אתרוג כל יומיים או שלושה. כך היה גם בשנת הקהל [[תשפ"ג]]. הלולב בדרך כלל אף פעם לא נפסל, והרבי אינו צריך להחליף אותו, אבל היו פעמים שהוצרכו להחליף את הלולב. הדסים וערבות מחליפים מספר פעמים.

ר' מאיר הארליג סיפר שכאשר האתרוג של הרבי נפסל בפעם הראשונה (עקב השימוש הרב) בשנת [[תשכ"ז]], כבר אחז הרבי באמצע התפילה. ר' מאיר ניגש וסיפר לרבי שהאתרוג נפסל. הרבי הורה לו ללכת לביתו ב[[רחוב פרזידנט]] ולהביא משם את האתרוג של [[הרבנית]]. היה זה ביום הראשון של חול המועד, ובהמשך החג לא נתן הרבי את האתרוג כדי שיברכו עליו, אלא רק אחרי התפילה ב[[הושענא רבא]] (גברים, ואחר כך נשים וילדים).

מספר שנים לאחר מכן, כאשר נפסל שוב האתרוג, מספר ר' מאיר, סיפרתי לרבי שמישהו פסל אותו בטעות, הרבי אמר: "אינני מעוניין לדעת את השם (של מי שעשה זאת)". הרבי הוציא אתרוג אחר, עליו הוא בירך, ונתן לציבור לברך.