עריכת הדף "ברוך שיפרין" (פסקה)

===בעסקנות הכלל===
זמן קצר לאחר מכן הצטרף ר' ברוך לעבודת חמיו - איסוף כספים עבור הישיבות המחתרתיות. ר' ברוך התמסר לעבודת קודש זו, הוא פעל במרץ להשגת הכספים ולהעברתם ליעדם. הכול נעשה בחשאיות גמורה כך שעין זרה לא תשלוט בישיבה ובתומכיה. ב[[חודש אדר]] [[תרצ"א]] גילתה [[המשטרה החשאית]] את דבר קיומה של הישיבה בעיר ויטבסק, ובגין כך נעצר חמיו ר' אלי פאר, כמו עסקנים רבים אחרים. ר' ברוך שהבין כי טבעת החנק מתהדקת סביב צוארו, נמלט מבית חמיו יחד עם רעייתו וביתם תמרה. הם גרו בדירת מסתור במשך שלושה שבועות, עד שנעצר. הוא לא ענה לשאלות החוקרים והכחיש מכל וכל קשר לעסקנות בכלל ולישיבות תומכי תמימים בפרט. חודש שלם סבל מחקירות ועינויים עד ששוחרר.

באותם שנים נותר הוא בין העסקנים היחידים שדאג למען החזקת היהדות בעיר. עיקר עיסוקו היה אחזקת ה[[מקווה]]. ר' ברוך טיפל במקווה היחידה שנותרה בויטבסק. בעיר היו מקוואות רבים אלא שכולם נסגרו על ידי השלטונות הקומוניסטים, ורק [[מקווה]] זו בחצר [[בית הכנסת]] שהיה ברחוב בו גר ר' ברוך נותרה פתוחה.

לאחר תקופה עבר בהוראת [[הרבי הריי"צ]] ללנינגרד, בכדי לחמוק משירות בצבא האדום.

בימי [[השואה]] הביא לקבורת ישראל את אלפי הגופות שהגיעו לבית הכנסת בעת ה'בלוקדה' - המצור על לנינגרד.

בזמן המצור הצליח לצאת מלנינגרד ונדד עם בני משפחתו עד קזחסטן הרחוקה. שם הגיע לכפר אילי, כפר קטן כשמונים קילומטר מ[[אלמא אטא]] - בירת קזחסטן. בכפר התגוררו פליטים יהודיים שנמלטו מ[[פולין]] שנכבשה על ידי הנאצים ימ"ש. משפחה חב"דית אחת גרה בכפר - משפחתו של ר' [[אליעזר קובלנוב]]. חלק מהיהודים הפולניים היו שומרי מצוות ובמקום אורגנו מניינים לתפילות.