עריכת הדף "בית העלמין היהודי העתיק בטבריה" (פסקה)

==היסטוריה==
בתקופתו של הורדוס אנטיפס, שימשה העיר טבריה כבית קברות, סיבה בגינה נמנעו יהודים שומרי מצוות לגור בה במשך זמן רב{{הערה|קדמוניות היהודים] יח, ב, ד.}}, עד ש[[רבי שמעון בר יוחאי]] טיהר את העיר מטומאת המת שבה, באמצעות גילוי מקומות הקבורה במעשה ניסי על ידי פיזור צמח התורמוס ברחבי העיר, כאשר בכל מקום בו הייתה טמונה גווייה, צצה הגווייה ועלתה{{הערה|מדרש רבה בראשית עט. ירושלמי שביעית ט, א. לח, א. מדרש רבה קהלת ח, י.}}.

לצד מתחם הקבורה של גדולי התנאים והאמוראים וגדולי הדורות שלאחריהם באזור המוכר כיום כ'קבר הרמב"ם' (שם גם טמונים רבי מיימון אביו של הרמב"ם, נכדו של הרמב"ם רבי דוד הנגיד, [[השל"ה הקדוש]], רבי [[יוחנן בן זכאי]] והאמוראים [[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]]){{הערה|למעשה כל ההר עליו בנויות שכונותיה החדשות של טבריה שימש בעבר כבית עלמין גדול שנהרס ברובו במהלך השנים, וכיום השרידים היחידים לקיומו הוא מתחם קבר הרמב"ם.}}, עם חידוש הנוכחות היהודית בטבריה, לפני כ-300 שנה, החלו לקבור את הנפטרים דרומית לעיר{{הערה|סמוך למקום בו ממוקמת כיום שכונת "אחווה".}}.

אחד הראשונים שנטמנו בחלקה זו היה רבי חיים אבולעפיה (השני), שנפטר בשנת [[תק"ד]], ובמהלך השנים הלך בית העלמין וגדל, ונקברו בו דמויות בולטות ומפורסמות, הן של רבנים ואישים שחיו ופעלו בטבריה, והן כאלו שחיו ופעלו במקומות אחרים ובערוב ימיהם קבעו את מגוריהם בטבריה על מנת לזכות להיטמן בבית עלמין זה, וחלקם - שנפטרו במקומות אחרים ונטמנו שם על פי צוואתם, או שבשנים מאוחרות יותר העלו את עצמותיהם והם נטמנו בבית העלמין.

בית העלמין סגור כיום לקבורה חדשה, ובמקומו משמש כיום בית עלמין חדש ממערב לטבריה, בסמוך למושב 'הזורעים', והוא משמש בעיקר כמקום ל[[השתטחות על קברי צדיקים]] הטמונים במקום.