עריכת הדף "בית המקדש הראשון" (פסקה)

==מבנה הבית==

מבנה היכל בית המקדש היה בעל גובה של 30 אמות, אורך של 60 אמות ורוחב של 20 אמות. ההערכות של גודל האמה נעות לרוב בין 42–60 סנטימטר, ועל פי כך גובהו כ-12.5-18 מטרים, אורכו כ-25–36 ורוחבו כ-8.4-12 מטרים.

===האולם===
אולם הכניסה עמד במזרח המבנה. אורכו 20 אמות ורוחבו 10 אמות. גובהו של האולם 120 אמות. בקדמת האולם עמדו שני עמודים שנקראו [[יכין ובועז]] שגובהם 18 אמות וראשם 5 אמות סה"כ 23 אמות וראשם היה מגולף בצורת שושן ומעוטר ברימונים ושרשראות כמסופר בספר מלכים:
{{ציטוט|מקור=מלכים א' פרק ז', פסוקים כ"א-כ"ב|תוכן=(כא)וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז (כב) וְעַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוֹשָׁן, וַתִּתֹּם מְלֶאכֶת הָעַמּוּדִים.}}

===ההיכל===
רוחבו של ההיכל היה 20 אמות ואורכו 40 אמות. קירותיו צופו עצי ארז שצופו זהב. רצפתו של ההיכל הייתה עשויה עץ ברוש מצופה זהב וקיר ובו פתח עם פרוכת הפריד בין ההיכל לבין הדביר.
דלתות ההיכל היו עשויות עץ שמן ומשקופיהם ברוש וצופו גם הן זהב.

===הדביר===
מידות הדביר (קדש הקדשים) היו מרובעות - 20 אמה רוחבו, 20 אמה גובהו, ו-20 אמה אורכו. אחד מההסברים שניתן להבדל בין גובה הדביר לגובה בית המקדש (30 אמה), היה שרצפת הדביר הייתה מוגבהת מעל רצפת ההיכל והאולם ב-10 אמות. רצפת הדביר וקירותיו ותקרתו צופו בעץ ארז וצופו זהב. בדביר הונח [[ארון הברית]] על אבן השתייה ושלמה המלך הוסיף שני כרובים עשויים עץ [[זית]] (עץ שמן) מצופי זהב שגובהם 10 אמות וכנפיהם פרושות מקיר אל קיר. מוטת כנפי כל אחד מהכרובים 10 אמות. הכרובים עמדו צמודים לקירות הדביר. לדביר לא היו חלונות.
הדביר שימש מקום משכן לארון הברית, שבתוכו היו סט לוחות הברית השני ושברי הלוחות הראשונים. ובנוסף לארון הברית הועמדו למשמרת ארבעה פריטים: צנצנת מהמן שהיה במדבר לבני ישראל, צלוחית [[שמן המשחה]], מקלו של אהרון הכהן שקדיו ופרחיו ודורון הזהב ששלחו הפלשתים כשהחזירו את ארון הברית לישראל אחרי שגנבו אותו.
הדביר-קודש הקודשים-היה המקום הקדוש ביותר בבית המקדש: לקודש הקודשים היה נכנס רק הכוהן הגדול ורק פעם אחת בשנה, ב[[יום הכיפורים]].

===מזבח העולה===

המזבח במקדש היה גדול יותר מהמזבח במשכן.

מזבח זה היה עשוי אבן{{הערה|1=ראה מסכת שבת [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=55&format=pdf דף נה, א]: "ומזבח הנחושת מי הוה?!". ובמסכת זבחים דף נט, ב - ס, א.}}, עם זאת הוא מכונה "מזבח נחושת" בפסוק{{הערה|"וַיַּ֙עַשׂ֙ '''מִזְבַּ֣ח נְחֹ֔שֶׁת''' עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ וְעֶשְׂרִ֥ים אַמָּ֖ה רָחְבּ֑וֹ וְעֶ֥שֶׂר אַמּ֖וֹת קוֹמָתֽוֹ"(דברי הימים-ב ד, א).}}, משום שהוא נעשה כתחליף למזבח הנחושת שעשה משה במשכן{{הערה|1=ראה מצודת דוד ומלבי"ם שם רש"י במסכת שבת המובא להלן ובמסכת זבחים דף ס, א דיבור המתחיל "הכי קאמר וכו'" אמנם ראה גם רד"ק במלכים שם (בעת בניין הבית בנה מנחושת, ובעת חנוכת הבית הוסיף (לשיטה אחת בזבחים שם) מזבח אבנים).}}. אולם יש מפרשים שעל אף שעיקרו נעשה מאבנים היה גם מצופה בארזים המצופים נחושת ועל שם כך היה נקרא גם הוא "מזבח הנחושת"{{הערה|1=שלטי גבורים {{מקור}} הובא ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=51489&hilite=5287b723-602f-4319-be9c-1e6fe829c213&st=ויעש+מזבח+נחשת&pgnum=119 תורה שלמה לר"מ כשר].}}{{הערה|פירוש הרלב"ג מלכים-א פרק ח פסוק סד.}}.

בספר דברי הימים מתואר שאורכו ורוחבו היו עשרים אמה, וגובהו - עשר אמות{{הערה|דברי הימים שם.}}, אולם חז"ל במשנה{{הערה|1=מסכת מידות פרק ג, משנה א.}} הסבירו כי שטח זה של עשרים אמה אינו מתייחס אלא למקום המערכה - השטח הפנוי למערכת האש שעל המזבח, בעוד שהשטח הכולל של המזבח היה עשרים ושמונה אמה על עשרים ושמונה אמה.

[[אחז]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] הזיז את המזבח שעשה [[שלמה המלך|שלמה]] ממקומו, והציב במקומו מזבח גדול יותר בדמות מזבח שראה בדמשק.