עריכת הדף "בירה (משקה)" (פסקה)

==בהלכה==
כשמבשלים ירקות ומים על דעת לאוכלם, אפילו אם שותה את מי המרק בלבד צריך לברך בורא פרי אדמה. אבל אם כוונת האדם לכתחילה היתה לשרות את המים עם הפירות או הירקות על דעת לשתות את המים בלבד, אזי (כמו הדין בשאר מי פירות) מברך על המים שהכל - ולכן גם על הבירה מברך שהכל בלבד{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/52/7.htm סדר ברכות הנהנין פרק ז']. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/18/202/12.htm אורח חיים חלק א' סימן רב סעיף יב].}}.

אף שאין בבירה ממשות של חמץ, כיון שכל עשייתו הוא על ידי חמץ - נחשב כחמץ גמור, ועובר עליו בבל יראה ובל ימצא בפסח, ואם עבר עליו הפסח - אסור בהנאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharshab/shut/2/12.htm שו"ת תורת שלום אורח חיים סימן י"ב].}}

באופן כללי ההנחיה ההלכתית שבירה המיוצרת בחוץ לארץ ללא טעמים, אין צריך הכשר. בתוצרת הארץ צריך הכשר. ויש מחמירים לומר שבארץ צריך הכשר גם לבירה מחו"ל, משום איסור חדש למרות שהבירה מחו"ל{{הערה|עפ"י שיחת אחש"פ תש"מ. פרדס חב"ד גליון 13 ע' 213. היכל הבעש"ט גליון תמוז תשס"ד ע' 10. מאתר [https://smslarav.co.il/search?q=%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%94 סמס לרב] שע"י מכון הלכה חב"ד.}}.

אף שמעיקר הדין מותר לשתות בירה שהכין גוי, מכיון שרוב המשקה עשוי ממים, בעל נפש יחמיר על עצמו שלא לשתות משקה שבישל או חימם הגוי, וכמו שרואים במוחש ששתיית משקאות מעין אלו מביאים לקירבה גדולה{{הערה|שמירת הכשרות עמוד 87.}}.

בדומה לאיסור לשתות יין קודם התפילה, אסור לשתות גם בירה{{הערה|שערי תשובה וברכי יוסף על אורח חיים סימן פ"ט.}}.