עריכת הדף "בחזקת משיח" (פסקה)

==סימני בחזקת משיח==
===יעמוד מלך מבית דוד===
תחילת התגלותו תהיה שיעמוד [[מלך]] על ישראל, כלומר בעודם בזמן הגלות יעמוד מלך המשיח ויהיה מלך על העם (רק שלא יהיה על כל ישראל, שהרי יהיה לפני קיבוץ גלויות{{הערה|אגרות קודש מוהרש"ב א עמוד שי.}}). אולם מלכותו לא תהיה על ידי [[נביא]] ו[[סנהדרין]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח עמוד 361 בהערה.}} ולכן לא יהיה לו עדיין דין מלך בשלימות.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 בשולי גליון.}} ואף שבכללות בהכרח שיהיה לו דין מלך משום שהיותו מלך הוא הקדמה לכל שאר פעולותיו בהיותו בחזקת משיח (שהרי מלחמת עמלק הוא חלק מסימני חזקת משיח ועליו להיות על ידי מלך.){{הערה|לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 וכן בלקוטי שיחות חלק כא עמוד 196 שהיותו מלך ומלחמתו אחר כך הוא על פי הסדר "למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלק".}}{{הערה|בקבצי הערות נידון סתירה זו לתווך השיחות ויש שתרצו על פי הרדב"ז בהלכות מלכים פרק ג שגם על ידי 'קבלת העם להיות לעבדים' הוא מלך. אולם אז יקשה מדוע אם כן אין לו 'דין' מלך. וראה בדברי הרדב"ז בלקוטי שיחות חלק כה עמוד 112 הערה 68.}}

תחילת התגלותו הוא בזה שהוא 'עומד מלך'. ועל אף שהוא לפני שאר פעולותיו בכפיית העם, במלחמות וודאי לפני הגאולה עצמה שיעשה בתור [[משיח ודאי]]. הנה דווקא בזה ('יעמוד מלך') מתגלה עומק עניינו של משיח. 

ההסבר בזה הוא: חידושו ומעלתו של משיח הוא דבר אחד עם עצם מהותו - מעלותיו אינם נוספים על עצם מציאותו אלא הם בו עצמו. ועל דרך מלכותו שתהיה באופן נעלה ביותר אין זה שעל ידי ביטול העם והנהגתו שלו נוצרת בזה מלכותו אלא שהוא 'מלך בעצם' - רוממותו היא עצמית ואינה תלויה ונגרמת על ידי הפעולות. 

הסיבה לכך היא: משום שכל מעלותיו נובעים מנשמתו שהיא דרגת ה[[יחידה]]{{הערה|פירוש [[הרמ"ז]] לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). לקוטי תורה להאריז"ל על הפסוק: (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}} ולכן גם המלכות שלו היא 'תוצאה' מנשמתו שהיא בדרגת היחידה שעניינה היא לא שהיא מרוממת עצמה מעל כל הדרגות, אלא שהיא 'מובדלת בעצם' משאר הדרגות ומלכתחילה עצם מהותה מובדלת מהם ואינה בגדרם כלל. ולכן גם מלכותו הוא בעצם מהותו שהוא מרומם ומנושא בעצם מכל העם כולו. 

ולכן במלכותו המתגלה על ידי פעולותיו לא מתגלה עומק מלכותו (שבזה מתגלה רק המלכות שמצד הפעולות) ודווקא בזה ש'יעמוד מלך' - לפני הפעולות, מתגלה עצם המלכות. ועל ידי התגלות זו שאר פעולותיו שאחרי זה עניינם להמשיך עניין זה בעולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256 הערות 36 ו37.}}{{הערה|שם=תולדות נ"ב|1=התוועדויות [[תשנ"ב]] עמוד 320. ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=139 ספר השיחות [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 133] פרשת תולדות)}}

דרגה זו מכונה [[אוירו של משיח|אוירו (רוחו) של מלך המשיח]]{{הערה|בראשית רבה ב, ד. ח, א.}} שהיא עצם עניינו של משיח. והיא למעלה מ[[אורו של משיח (מושג)|אורו של משיח]]{{הערה|ספר הזהר חלק ג דף לד עמוד ב.}} שעניינו ההתגלות ( - אור) של משיח על ידי פעולותיו.{{הערה|שם=תולדות נ"ב}}

===הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו===
{{להשלים}}

===ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה===
במונח כפייה לא בא הרמב"ם לבטא {{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' [[מנחם אב]] [[תשכ"ז]] - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 174, [https://www.torah4blind.org/archives/yh300.pdf קונטרס יחי המלך גליון 300 ע' 15 - להרב] [[שניאור חיים גוטניק]], לקו"ש חכ"ג ע' 395, חכ"ה ע' 458 ועוד. ובארוכה ראה ספר "יחי המלך המשיח" ע' רג ואילך.}} כפיה בכח אלא העיקר הוא הפועל, שיפעל על כל העם לקיים את התורה ולא בהכרח שיהיה על ידו ממש אפשר שיהיה על ידי שלוחיו{{הערה|שהרי שלוחו של אדם '''כמותו''' ממש ([[קידושין]] מא, ב). ואולי יש לבאר הכוונה שבשעה זו שיכוף 'כל' ישראל עדיין לא יהי מלך עליהם שהרי לא ימלוך על 'כל' העולם (ראה אגרת קודש אדמו"ר הרש"ב כרך א עמוד שי) ומוכרח שיכוף לא יהיה דווקא מצד מלכותו אלא על ידי שלוחים.}}.
פעולה זו של משיח תהיה מתוך מלחמה ונחישות ללא התפעלות מהרוח החפשית הנושבת בעולם כיון שיכיר רק באמת האלוקית, שנמסרה על ידי [[הקב"ה]] בתורה ומצוות ויוכיח בתוקף שכל מה שהפוך ממנה היא היפך הצדק והיושר.{{הערה|משיחת אחרון של פסח [[תשח"י]].}}

כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי{{הערה|תלמוד בבלי, שבת קיט, ב. איכה רבה א, ו}} אחד מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים.{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ח' ע' 361.}}

===וילחם מלחמות ה'===
מלחמות אלו יהיו מלחמות [[גשמיות]] על אויבי ישראל. אם זאת, ייתכן שהם יתרחשו באופן של [[שלום]]{{הערה|שם=חיי שרה|1=ספר השיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15971&st=&pgnum=118 [[תשנ"ב]] חלק א עמוד 110] (חיי שרה).}}, ובאופן ניסי על ידי דיבור בלבד כמו שנאמר על המשיח{{הערה|ישעי' י"א ד'.}} "והכה ארץ בפיו וברוח שפתיו ימית רשע". לדוגמה: אומרים לו למשיח: מדינה פלונית מרדה בך! - אומר: יבוא גובאי ויאכלנה{{הערה|פירוש מהר"י קרא על הפסוק.}} ולא בדרך של צבא.

בין מלחמותיו יהיו גם המלחמות להכרית זרעו של עמלק שמשיח יברר מיהו זרעו של עמלק וילחם עמו ויכריתו ולאחרי שיביא למנוחה בעולם מכל האוייבים יגיע שלב הבא - משיח ודאי - יבנה [[בית המקדש]] ויקבץ נדחי ישראל. עניינה הרוחני של מלחמת המשיח בעמלק בעבודת ה', הוא המלחמה הרוחנית של בני ישראל בסוף זמן הגלות, מלחמה זו היא בקרירות שקליפת עמלק מנסה להחדיר ביהודים, וממנה נובעת טענה שההתעסקות בענייני העולם אמורה להיות מתוך התחשבות בעולם ובטבע.{{הערה|לקוטי שיחות חלק א עמוד 212.}}

בשנת [[תשנ"ב]] [[בשורת הגאולה#"הגיע זמן גאולתכם"|אמר הרבי]]{{הערה|שם=חיי שרה}}: "משיח כבר החל מלחמות אלו, ובכמה עניינים הוא כבר מנצח".