עריכת הדף "בוצינא דקרדוניתא" (פסקה)

==ענינו==
במאמר הפותח את ספר הזוהר כתוב: "[[בריש הורמנותא דמלכא|בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא]]" [= בתחילת (לפני) רצונו של המלך, חקק חקיקה באור העליון, (ועשהו) קו המידה].

כלומר, כש[[הקב"ה]] ברא את העולם, על ידי השפעת האור שלו להחיות את העולמות העליונים והתחתונים, הוצרך (כביכול) לצמצם את אורו הגדול המכונה [[אור אין סוף]], על מנת שיוכל להתצמצם ולרדת להיות דרגה פחותה, ולאחר מכן להתצמצם ולרדת עוד להיות דרגה עוד יותר פחותה, וכן הלאה כל [[סדר השתלשלות]] עד שאחרי ירידות וצמצומים רבים נברא העולם הזה הגשמי.

הכח הזה המצמצם את האור נקרא "בוצינא דקרדוניתא", שכנ"ל פירושו המילולי (העיקרי) הוא נר החושך. היינו שמטרתו לקבוע היכן מסתיים האור ומתחיל החושך.

קו המידה מודד ומגביל את התפשטות אור אין סוף כדי שיוכלו להיות נאצלות ממנו עשר ספירות מוגבלות. כלומר, מכיוון ש"אור-אין-סוף" כשמו כן הוא "אין-סוף", הרי גם האור הנמשך ממנו הוא אין סוף, בלי גבול ותכלית כלל. ולכן אי אפשר שיאצלו ממנו עשר ספירות מחולקות ושונות זו מזו אלא אם כן "משהו" יגביל את התפשטותו. כי בלא קו המדה אזי כשהייתה נאצלת מדת החכמה הייתה נמשכת בבחינת אין סוף ממש, ולא היה אפשרי שיאצל מידה אחרת למטה ממנה כי לא הייתה פוסקת כלל, ועל דרך זה הוא בכל המידות.

קו המידה מודד ונותן גבול לא רק לספירות, אלא לכל סדר ההשתלשלות הן בכלל והן בפרט – החל מכללות הרצון (במה יהיה התלבשות והמשכת הרצון ובמה לא), ועד לפרטים ולפרטי פרטים של התלבשות האורות בכלים - איך וכמה יהיה האור, וכמה יהיה הכלי שיתלבש בו האור. וכן שייך עניין זה לבירורים כמה אורות החוזרים מהבירורים יתעלו למעלה בשרשם ב[[מוחא סתימאה]] וכמה יצא לחוץ בבחינת[[שערות]]{{הערה|אוה"ת שלח תצג-ה, ביאורי זהר א}}.