עריכת הדף "בוברויסק" (פסקה)

===חיי הקהילה===
בספר הזכרון "בוברויסק" מתוארים חיי הקהילה בין השנים [[תק"ס]]-[[תר"ס]]:

"בשנת [[תר"נ]] היו בעיר שני תלמודי תורה, האחד של חב"ד והשני של [[מתנגד|המתנגדים]]. התלמוד תורה החב"די היה גדול יותר, והיו בו ששה מלמדים שלימדו תורה למאה ושלושים תלמידים שנחלקו לחמש 'מדרגות' (כיתות).

כמו כן פעל בעיר ארגון '[[אחי תמימים]]'.

בשנת [[תרפ"ג]] היו היהודים כחמישים וחמישה אחוז מכלל האוכלוסייה שמנתה כ-37,000 נפש. בשנות השלטון הקומוניסטי עזבו יהודים רבים את העיר - חלקם היגרו ל[[פולין]] וחלקם עלו ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]. למרות זאת בתקופה שלפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כשמנתה אוכלוסיית העיר כ-84,000 נפש, היו כ-30 אחוז מהם יהודים.

בפרוץ המהפכה הקומוניסטית, היו בבאברויסק כחמישים בתי כנסת, חלקם בעלי שמות ליובאוויטשים מובהקים כמו "ליובאוויטשער שול", "אדמו"ר שליט"א", "ליובאוויטש מינסקער פלאן", "ר' הלל" (על שם ר' הלל מפריטש). אולם השלטון הקומוניסטי סגר את כל בתי הכנסת ודיכא כל דבר שריח של יהדות נודף ממנו.
בראש הפעולות למען חיזוק הדת בעיר עמד הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (נין הצמח צדק)]]. בהשפעתו המשיכה הישיבה החב"דית בקיומה. ישיבה זו נותרה יחידה בעיר לאחר שכל הישיבות האחרות נסגרו.