עריכת הדף "אשת כהן שנתיחדה עם גוי" (פסקה)

==הדיון==
שורש השאלה תלוי בשלשת העובדות: 1. היחוד עצמו - ייתכן שהוא עצמו אוסר. 2. אמירתה טמאה אני. 3. העובדה שהיחוד היה עם גוי.
===דין אשת כהן שנתייחדה===
בנידון הראשון הדיון הוא בדבריו של אחד מגדולי הראשונים הוא הרא"מ שכותב{{הערה|בפרק ב' דכתובות ובמסכת עבודה זרה}} דאשת כהן שנתייחדה עם עובד כוכבים שעה אחת כדי ביאה אסורה לבעלה, ואפילו אשת ישראל. כנגד דבריו של הרא"מ עומדים דברי בעל [[ספר התרומה]] שכותב שאין לאסור במקרה כזה אפילו אשת כהן, וגם הר"ן בכתובות שם כתב שאיסור אשת כהן שנתייחדה עם דווקא עם נתייחדה באונס כלומר שנתפסה בבית האסורים בכוח, ולא ביחוד מרצון, וכן דעת התוספות{{הערה|פרק אין מעמידין (ד' כ"ג סע"א) בד"ה ותו}}, וכן כתב [[הרשב"א]]{{הערה|בתשובה סימן אלף רנ"א דאף על גב דמסוגיא דר"פ אין מעמידין נראה לכאורה דאפילו ביחוד דעלמא באשת כהן אסורה לבעלה. אין הדעת מכרעת כן ע"כ נראה כדברי סה"ת ע"ש}}, והובאו דבריהם בבית יוסף{{הערה|בסימן ז' סד"ה אשה שנחבשה. ובש"ע שם סוף סעיף י"א בהג"ה. ועיין ב"ש שם ס"ק ל"ג.}}, וכ"כ [[מהרי"ק]]{{הערה|שרש ק"ס דדבר פשוט הוא שיש לסמוך אכל הני רבוותא היכא שאינה מסורה בידם וגם כי לא נתייחדה אלא לפי שעה כי רבים נינהו נגד הרא"ם}}.
===דין אומרת טמאה אני===
אמנם כל זה בסתם יחוד וכשאומרת טהורה אני, שבכך מקילים התוספות לומר שבסתם יחוד אין דינה כשבויה שאין נאמנת לומר טהורה אני, כי שאני התם שמסורה בידם מה שאין כן כאן, אבל בשהיא אומרת טמאה אני שאנסה העובד כוכבים יש לומר שבאופן כזה ודאי אסורה, משום שבאופן כזה אין את הטענה "לא הנחת בת לאברהם אבינו אשת כהן יושבת תחת בעלה" כו'.
===חומר טענת טמאה אני ביחוד עם גוי===
ואף על פי שבסוף מסכת נדרים התירה הגמרא משום שמא "עיניה נתנה באחר" (רוצה היא להפטר מבעלה), אבל כאן שהיחוד היה עם גוי, יש לטענתה ראיה מדין [[רוב]], רוב עובדי כוכבים פרוצים בעריות{{הערה|וכמ"ש במהרי"ק שרש ק"ס בשם בה"ג בדיני מיאון וסמ"ג בלאו קכ"א לחלק בין נסתרה עם ישראל ובין נסתרה עם עובד כוכבים דהוי כשבויה מה"ט}}, וכמו שמצינו במסכת כתובות{{הערה|יג, א}} שסומכין על אמירתה להקל בראוה מדברת עם אחד או בהייתה מעוברת מטעם רוב או חזקה{{הערה|לחד מ"ד דוקא ברוב כשרין אצלה ולחד מ"ד אפילו ברוב פסולין משום דאמרינן אוקמה אחזקה כדפרש"י שם (עמוד ב') ולדברי המכשיר גם בבתה יש לומר כמ"ש התוספות בכתובות (דכ"ו ע"ב) דחזקת האם מהני גם להבת ע"ש ועיין בהרא"ש פ"ק דכתובות סימן י"ח.}}, ואם כן כמו שסומכין על אמירתה בצירוף החזקה אף להקל באיסור יוחסין שהחמירו בו מאוד, כך יש לומר שסומכין על אמירתה לחומרא כשיש רובא דמסייע לה. וכך משמע מתשובת הרשב"א סוף סימן אלף רנ"א להחמיר בכה"ג ע"ש. 
===טענת "רגלים לדבר" - מחלוקת אדמו"ר הזקן והבית שמואל===
ועוד שיש כאן טענת המוזכרת בספר [[בית שמואל]]{{הערה|סימן ו' ס"ק כ"ד}} של "רגלים לדבר" כשאומרת טמאה אני, ואפילו ביחוד עם ישראל, וכלשונו "ונראה דאם ידוע שנתייחדה עם אחד ואמרה טמאה אני נאמנת דהוי רגלים לדבר כו'" עכ"ל. 

אלא שבתשובת [[אדמו"ר הזקן]] כתב שלא כדעת הבית שמואל, ומכל מקום סברתו של אדמו"ר הזקן היא רק משום שסברת רגלים לדבר אומרים רק כשהמצב עצמו מוכיח שאכן התקיים מעשה איסור כמו בסוף מסכת נדרים ששם מקור סברא זו, והרי כאן הלכה בשליחות בעלה ועוד לקחה את אחותה לשומר הגם שמדינא אין זה שמירה, אפשר לא חשיבה עוברת על דת מחמת שהייתה סבורה שאין איסור בזה להתייחד כן בעיר{{הערה|וכעין מ"ש מהרי"ק הובא ב"י סימן כ"ב כיון שפשט הדבר עכשיו כו' ע"ש}}. 

ומכל מקום, כאן במקרה כזה שהיחוד היה עם גוי, וגם אומרת טמאה אני, אם כן יש לומר שבנידון כזה אדמו"ר הזקן גם יודה שאסור, שהרי לא מצינו שידחו את דברי הרא"ם, ואם כן לכאורה יש להחמיר.