עריכת הדף "ארעא אתבטלת" (פסקה)

==ביאור החסידות==
במקום אחד מסביר [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|לקוטי תורה ד"ה כי תבואו וגו' ושבתה הארץ, ובאריכות והסברה יתירה בהנחת הרבי האמצעי ממאמר זה (נדפסה במאמרי אדמו"ר הזקן פרשיות).}} שעניין "ארעא דאתבטלת" בעבודה הוא ביטול המידות '''והדיבור''' לאלוקות, הבא מצד ה"[[מקיפים דבינה]]" - עמקות ההתבוננות שבתפילה. היינו, אהבתה הטבעית של הנפש האלוקית המתגלה בשעת התפילה ע""י התבוננות (אחרי הסרת ה"לבושים הצואים" - המשיכה לענייני עולם הזה), כאדם השקוע בהתבוננות שכלית - שלא רק מידותיו מתעלות ונכללות בשכל אלא גם כח הדיבור שלו (שאינו יכול לענות כראוי לפונה אליו).

ובמקום אחר{{הערה|תו"א ד"ה קחו מאתכם תרומה.}} מבאר באופן שונה במקצת – שזהו עניין [[קבלת עול מלכות שמיים]].

ונקודת הדברים (בשני הביאורים): טבע הנשמה להתבטל לאלוקות, אבל גסות המידות (שזהו עניין המידות דתוהו) מפריעה לביטול זה מלהתגלות. רק כשישבור האדם את גסות רוחו יוכל להתבטל לה' בקבלת עול ומסירות נפש בתפילה.