עריכת הדף "אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט" (פסקה)

== תוכן המאמר ==
ביאור השאלה למה ב[[מתן תורה]] לא נאמר "אנכי ה' אלקיך אשר בראתי שמים וארץ" ונאמר במקום: "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", שלכאורה זה מעלה פחותה יותר?! והתשובה: [[בריאת העולם|בריאת שמים וארץ]] שייכים זה לזה בכך ששניהם מתחדשים בכל רגע ורגע. ואעפ"כ ההתחלה ב[[עשרת הדיברות]] היא "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", כי כוונת בריאת העולם היא בשביל ישראל. והכח להתחדשות (כח [[עצמות|העצמות]] [[יש מאין|לברוא יש מאין]]) ניתן לישראל ב[[מתן תורה]], כדי שבכל יום יהיו בעיניך כחדשים. ומרומז בתיבת "לאמר" שקודם [[עשרת הדברות]]. והכוונה בישראל "אז זיי זאלן דורכגיין" (=שהם יעברו) את העניין ד[[מצרים]] מלשון מיצר וגבול, ושיהי' אצלם היציאה מארץ מצרים ואפילו מבית עבדים, שיהיו מושללים מעבדות לבשר ודם ואיזו שהיא, "כי לי בני ישראל עבדים", לי, ל[[עצמות ומהות]]. 

כיון שבכל שנה חוזרים ונמשכים העניינים שהיו בפעם הראשונה באופן נעלה יותר, יש להוסיף בכל שנה גם בהכנות ל[[מתן תורה]]. 

וכשם שבמתן תורה בפעם הראשונה נעשה תוקף בקיום העולם{{הערה|כמאמר חז"ל על הפסוק "ארץ יראה ושקטה" שהתנה הקב"ה עם [[מעשה בראשית]], שאם ישראל מקבלים את התורה, הריני מקיימכם, ואם לאו אינני מקיימכם, ויוצא שבעת מתן תורה נעשה התוקף לקיום העולם.}}, כן הוא בכל שנה ושנה, ולכן ההוספה בהכנות למתן תורה צריך להיות בשלושת העמודים שעליהם העולם עומד. 

ומכיוון ש[[חג השבועות]] שייך ל[[משה רבינו]] ("משה קיבל תורה מסיני"), [[דוד המלך]] (יום הסתלקותו) ו[[הבעש"ט]] (יום הסתלקותו), הרי זה זמן מסוגל ל[[לימוד התורה|לימוד והפצת התורה]] - באופן של חידוש בתורה, שפועל חידוש בבריאה,. ועל ידי זה ממהרים ומקרבים את [[תורה חדשה|אמיתית החידוש בתורה]] ב[[גאולה|גאולה השלימה]]. 

בסיום המאמר הרבי דיבר על כך שיש להשתדל שכמה שיותר ילדי  ישראל יבואו לשמוע [[עשרת הדברות]], והעניין ש"[[בנינו ערבים בעדנו]]" הוא שערבות מלשון מתיקות.