עריכת הדף "אליעזר קלונסקי" (פסקה)

==עלייתו לארץ ישראל==
בשנת תר"ל (1870) עלה ר' שלמה זלמן מחרסון לארץ, בהסכמת האדמו"ר [[מהר"ש]] "בנו של הצמח צדק", יחד עם משפחתו, בתוכם, נכדו ר' לוי אליעזר קלונסקי והתישבו בירושלים, אליעזר קלונסקי אז היה נער [[יתום]] וחסר כל{{הערה|שם=ותיקין|'''ותיקין - מחקרים בתולדות היישוב''' הועתק ב'''בגדי ישע''' עמוד 485 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט)}}.

===מסחר===
לאחר נישואיו עם בת זוגו חווה, עבר קלונסקי להתגורר בחברון והקים שם תעשייה של גבינה, שהתבססה על חלב שרכש מערביי הסביבה. בהמשך הקים ביחד עם [[אלתר ריבלין]] את הפירמה "ריבלין את קלונסקי" שעסקה בשיווק אקספורט אימפורט לצמר, וצמוקים ושעורה לתעשיית בירה.

בהמשך הקים קלונסקי עם ריבלין את הבנק הראשון (והיחיד בתקופתו) בחברון. והתקשרו עם בנקים שונים מחוץ לארץ ישראל. לאחר מכן נפרדה החבילה וקולונסקי רכש את חלקו של ריבלין בבנק, כונה הבנק של קלונסקי בפי ערביי חברון "אליעזר אל-בנק".

===פעילותו הציבורית בחברון וחוצה לה===
בין היתר נטל קלונסקי חלק מרכזי בייסוד בית החולים "חסד לאברהם" בחברון{{הערה|[[החרות]] ירושלים, יום שני, פברואר 20, 1911; עמוד 3}}, ובייסוד [[ישיבה|ישיבת]] "מגן אבות" ב[[חברון]]{{הערה|ישראל הורוביץ (תר"מ-תקע"ח) '''ארץ ישראל ושכנותיה - אנציקלופדיה גאוגרפית-היסטורית'''. הועתק ב'''בגדי ישע''' עמוד 484 (בהוצאת מכון כנסת מרדכי סדיגורה, תשע"ט).}}.
בשנת [[1895]] תרם קלונסקי משמעותית לביסוס המושבה [[מוצא]] שהוקמה שנה קודם לכן{{הערה|[[חבצלת (כתב עת)|חבצלת]], יום שישי, נובמבר 22, 1895; עמוד 8}}.
קלונסקי נטל חלק בכל ענייני הציבור בחברון והיה העסקן הבכיר בעדה החבדי"ת{{הערה|שם=ותיקין}}.