עריכת הדף "אליהו כי טוב" (פסקה)

==קשריו עם הרבי וחסידי חב"ד ==
בשנת [[תשי"ג]] נסע ל[[ארצות הברית]] ונכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי{{הערה|במכתב להנהלת תומכי תמימים לוד כותב הרבי שבשעת ה[[יחידות]] נכחו גם אנשי הנהלת פאג"י, הרב אברהם טרגר ומר חיים שטרן, ומגדיר את הביקור: "ביקרו אצלי באופן ידידותי". המכתב המלא נדפס בספר '[[ימי תמימים]]' חלק ב' עמוד 164.}}, במהלכה דיבר עימו הרבי על עניני עסקנות הכלל; והרבי אמר לו ש{{ציטוטון|הלהט הלא דתי של ה'[[להכעיס]]' ייעלם מן האופנה, ובסופו של דבר רבים מבין הצעירים ישובו בתשובה}}{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]], 'הרבי' עמוד 307 ואילך (הובא בהתקשרות א'פא).}}; באותה הזדמנות, אמר לו הרבי: {{ציטוטון|לוּ היו לי כמה עשרות צעירים שהיו חודרים אל מעבר למסך '[[השומר הצעיר]]' - הייתי כבר מחולל שם מהפכה}}{{הערה|1=הרב [[צבי גרינוולד]] (הובא אצל: הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1089&ArticleID=4364 "מלחמת תנופה"], '''[[שבועון התקשרות|התקשרות]]''' תרצב).}}.

באותה יחידות, הציע הרב כי טוב לקיים אסיפה של גדולי ישראל שידונו בבעיות הכלל וימצאו להם פתרון. להצעתו, ישתתפו בכנס: [[הרבי]], ה"{{ה|בית ישראל}}" מגור, רבי [[יואל טייטלבוים]] מסאטמר, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], רבי [[משה פיינשטיין]], ראש ישיבת [[לייקווד]] וה[[חזון איש]]; להצעה זו הגיב הרבי בחיוך, ואמר לו: {{ציטוטון|אם אכן תצליח לארגן אסיפה כזו - משיח יבוא מיד, ואז כל הבעיות תיפתרנה מאליהן ולא יהיה צורך לדון בהן...}}{{הערה|הרב [[טוביה בלוי]] (ששמע מפיו), '''[http://www.col.org.il/files/0.32099129912_10701290.pdf לקט ופרט - ד]''' אות כה, תשע"ט.}}.

כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראו בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן.. שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש [[ירושלים]] ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים המצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.

מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בוודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בוודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל". ב[[יחידות]] של הרב [[טוביה בלוי]] ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ג]], ניסה הרבי לברר האם החלטתו של כי-טוב לפרוש מהחיים הציבוריים היא סופית, והאם עדיין ישנה אפשרות להשפיע עליו בכיוון זה (ה[[יחידות]] נדפסה בקובץ [[מקדש מלך]] חלק ד' עמוד תיד).}}.

עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}, ואמר לו ב[[יחידות]]: "לי ידוע היטב מה פעל ספרך 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל"{{הערה|הקדמה למהדורה השלישית של הספר 'איש וביתו' מהדורת תנש"א.}}.

בשנת [[תשכ"ג]] ביקר כי-טוב פעם נוספת בחצר הרבי והשתתף בהנאה במשך כל ה[[התוועדות]] של [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] שנמשכה מספר שעות, ובמהלכה העניק לו הרבי יחס מיוחד ונתן לו חתיכה מהעוגה שהייתה על שולחנו{{הערה|משבחי רבי פרק י"ב.}}.

בספרו חסידים ואנשי מעשה רואים את יחס הכבוד שנתן לאדמו"ר הזקן