עריכת הדף "אור אין סוף" (פסקה)

===אור===
{{ערך מורחב|אור}}
ההתגלות מהעצמות מכונה ב[[תורת החסידות]] 'אור (אין סוף)', בשונה מ[[שיטת החקירה|חוקרים]] שהגדירו זאת כ'שפע'. מטעמים רבים כינו המקובלים את התגלות זו בשם אור כיון שה'אור' מתייחד בתכונות רבים המהווים [[משל]] להתגלות האלוקית:

אחדים מהתכונות של אור באים להגדיר את היחס שבין האור למאור שמחד ישנו קירוב גדול בין האור למאור (שלעומת זאת ב[[שפע]] הוא אינו) שהאור דבוק ומחובר תמיד למקורו, הוא דומה למקורו, ומאיר בדרך ממילא (ובהכרח). ומאידך ישנו 'ריחוק והבדלה' בין האור למאור שהוא רק התפשטות ואינו מציאות:

* '''מחובר למקור''' - טבע כל אור שהוא קשור תמיד למקורו, המאור. כשיש נתק בין מקור האור לאור, מיד נפסקת הארה ולכן אור אין סוף מחובר תמיד ל'עצמות'.

* '''דומה למקורו''' - מאחר שאור מחובר תמיד למקורו, ממילא הוא גם דומה למקור. כמו שהמקור, העצמות, אינו מוגבל ומוגדר כלל, כך גם אור אין סוף הוא בלתי מוגבל ומוגדר וכל ה[[עולמות]] ה[[רוחני]]ים וה[[גשמי]]ים מופרכים אצלו (שלכן כדי לברוא עולמות נצרכו צמצומים רבים). המשל המובא על כך ב[[תורת החסידות]] הוא מהשמש המאירה לכדור הארץ, שלמרות שהשמש עצמה לא מגיעה אלינו, בכל זאת על ידי קרני השמש מגיע לכדור הארץ כוחו של השמש עצמו{{הערה|[[ספר המאמרים]] שנת [[ת"ש]] ע' 11}}.

* '''מאיר באופן פסיבי''' - טבע האור שהוא מאיר באופן ספונטני מהמאור ולא צריך פעולה אקטיבית לשם כך. לדוגמה, השמש אינה צריכה לעשות פעולה כלשהי כדי שאורה תופץ.

* '''אינו מציאות לעצמו''' - אור הוא הארה בלבד מהמאור ואין שום יחס בין האור למאור. לדוגמה, אין שום יחס בין אור השמש, שהוא אור בלבד, לבין גוף כדור השמש עצמו.

(אולם לאמיתו של דבר יחסו של אור אין סוף להעצמות שונה מאור השמש לשמש. מפני שבו עניינים שבהם הוא רחוק יותר מהאור הגשמי ומאידך יש שהוא קרוב יותר. 

והוא מפני שלעומת אור השמש שעניין השמש הוא להאיר (ולכן סוף סוף יש קישור ושייכות ביניהם). העצמות לעומת זאת, הוא למעלה מלהיות 'מאור' ולכן האור הוא רחוק מהעצמות באין ערוך. וגם אינו 'מגלה' את העצמות כי אם את המאור שבעצמות שהוא מקור האור{{הערה|שהרי העצמות הוא למעלה מלהיות מאור ואם כן זה שישנו מציאות האור אינה מכריחה שישנו מציאות העצמות שלמעלה מהמאור.}} ומפני שהעצמות מציאותו מעצמותו לכן גם אופן מציאותו הוא: שהוא 'נמצא בבלתי מציאות נמצא'. משאין כן האור להיות שיש לו תחילה (כדלהלן) גם אופן מציאותו הוא כעין שאר הנמצאים ואינו כמציאות העצמות. ויתירה מכן שהמצאת והתהוות האור מהעצמות היא ברצון העצמות (ולא כאור השמש כדלהלן באריכות) שמראה על הבדלה שבין העצמות לאור.

אולם יחד עם ריחוקה של מציאות האור מהעצמות הרי שאופן המצאתה וגילויה מהעצמות היא באופן שהיא תהיה כאור הקרובה אל המאור ומגלה אותו. ולכן מצד אופן התהוותה הרי יש לה יחס אל העצמות כאור ומאור.
ומצד זה היא דבוקה יותר מהאור השמש בהעצמות לפי שאף התפשטותה היא בתוך המאור - העצמות, והיא כלולה בה עד שכל מציאותה היא העצמות.)