עריכת הדף "אוסטריה" (פסקה)

==יהדות אוסטריה==
הקהילה היהודית באוסטריה היא אחת הקהילות העתיקות ביותר, שככל הנראה שרשיה כבר בזמן הכיבוש הרומי, כאשר ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על התיישבות יהודית במדינה לפחות מתחילת האלף החמישי לבריאת העולם.

בשלהי תקופת ימי הביניים שימשה אוסטריה כמרכז תורני חשוב, היהודים נהנו מאוטונומיה מסויימת, עסקו במסחר וגביית מס והגיעו לתפקידי מפתח, וגדולי ישראל שנודעו בשם "חכמי וינה" או "גדולי אסטרייך" התיישבו במדינה וייסדו בווינה בית מדרש שהיה לגדול בתי המדרש באשכנז באותם ימים.
בין רבני הקבוצה נמנים ר' טוביה מווינה, ר' יונתן מווינה ור' יצחק בן משה שהיה רבו של המהר"ם מרוטנבורג. יצחק בן משה כתב בווינה את פירושו המפורסם לגמרא "אור זרוע". בתקופה זו גם נבנה בית הכנסת העתיק ביותר שנמצא עד היום בחפירות הארכיאולוגיות.

פריחת הקהילה היהודית באוסטריה נמשכה פחות ממאה שנה, ודעכה עם העברת השלטון לדוכסי בית הבסבורג שהיו נוצרים אדוקים והחלו לדחוק את רגלי היהודים ולגזור עליהם גזרות אנטישמיות.

בשנת ה'ק"פ הועלו למוקד 270 יהודים בשל עלילת שווא, והשאר גורשו בחוסר כל, כאשר היתה זו המדינה הראשונה באירופה שגירשה את תושביה היהודים, ובעקבות כך כונתה אוסטריה באותו הזמן בשם "ארץ הדמים".

בשנת ה'רכ"ט ביטל הקיסר פרידריך השלישי שנודע בחיבתו ליהודים (ובשל כך כונה "מלך היהודים") את צו הגירוש, אך כעבור כמה עשרות שנים בשנת ה'שט"ז עלה לשלטון המלך פרדיננד הראשון, שהחל להטיל מיסים כבדים וגזר על היהודים לשאת אות קלון, ומשם ואילך הלך והחמיר בהדרגה מצבם של היהודים, ובהמשך אף נחקקו חוקים מיוחדים שהגבילו את מספר היהודים במדינה, וביניהם הגזירה שרק לבן הבכור מותר להתחתן. עם זאת, יהודים בודדים כן זכו לתפקידי מפתח, כשאחד הבולטים בהם היה שמשון ורטהיימר, ששימש כיועץ כלכלי והיה לאחד היהודים המשפיעים ביותר באירופה.

עם עלייתו של הקיסר פרנץ יוזף לשלטון בשנת [[תר"ח]], הוא שיפר את מצב היהודים במדינה, ובשל כך זכה לכינויי הערצה "הקיסר ירום הודו" (הקיר"ה) וחיברו עבורו תפילות ושירים שהודפסו בסידורי התפילה.

במקביל, באותה תקופה פרחה [[תנועת ההשכלה]] ורבים מבני יהדות אוסטריה נסחפו אחריה, כשחלקם הופך לחלק אינטגרלי מאושיות התרבות האוסטרית ותרם בצורה משמעותית לחיי הספרות, התיאטרון והמדע. בין הידועים שבהם היו הפסיכולוגים [[זיגמונד פרויד]] ו[[ויקטור פרנקל]].

אוסטריה זכתה לארח מספר קונגרסים משמעותיים, כשהנודע ביותר מביניהם היתה הכנסיה הגדולה של [[אגודת ישראל]] בשנת תרפ"ג, במהלכה הכריז הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין על יוזמת [[הדף היומי]].

בזמן פלישת גרמניה הנאצית לאוסטריה בשנת [[תרצ"ח]] היו בה 200,000 יהודים, כ-70,000 מהם נספו בשואה ועוד רבים התבוללו ונטמעו בין הגויים. רבים מבני הקהילה הצליחו לברוח מהמדינה ערב הסיפוח, בעקבות עלייתם של אנשי שלטון אנטישמיים לתפקידי מפתח, ואף לאחר הסיפוח, באמצעות חסידי אומות העולם דוגמת הקונסול הסיני חה פנגשאן שסיכן את חייו ואת מעמדו כאשר הציל אלפי יהודים באמצעות הנפקת אלפי ויזות.

לאחר סיום המלחמה, החלה לפרוח במדינה קהילת עקורים שהקימו מחדש את חיי הקהילה היהודית המקומית.

בשנת [[תש"ל]] נבחר בפעם הראשונה בתולדות אוסטריה יהודי לתפקיד הקנצלר (מקביל לתפקיד ראש הממשלה במדינת ישראל), מר ברונו קרייסקי, אשר שימש בתפקיד במשך שלוש קדנציות רצופות עד שנת [[תשמ"ג]] וזכה לפופולריות גדולה.

בשנת [[תשנ"א]] הכירה הממשלה האוסטרית על אחריותה בפשעי השואה, וכחלק מכך החל בשחזור בית הכנסת באינסברוק שנהרס בליל הבדולח, ובהמשך פתחה מחדש את הספרייה היהודית בווינה והחל משנת [[תשס"ה]] העבירה פיצויים לעשרות אלפי ניצולי שואה אוסטרים-יהודים.

מרכז היהדות הגדול ביותר באוסטריה הוא בעיר הבירה וינה, בה פועלים בתי כנסת, בית אבות יהודי, מוזיאון יהודי, ועוד.

בין יהודי אוסטריה יש מספר קהילות חרדיות מבוססות, קהילות של יוצאי בוכרה וגיאורגיה, קהילה גדולה של חסידי חב"ד ומקורבים (ראו לקמן), קהילות חסידיות וליטאיות, חרדים-מודרנים, ועוד.

נכון לשנת [[תשפ"ג]], מתגוררים באוסטריה כולה כ-14,000 יהודים, רובם המוחלט בוינה.