עריכת הדף "אהרן יהודה לייב שטיינמן" (פסקה)

==קשריו עם חב"ד==
[[קובץ:ר' יואל והרב ושטיינמן.jpeg|ממוזער|הרב [[יואל כהן]] בפגישה עם הרב שטיינמן]]
בשנת [[תשי"ב]], לאחר שהוקם ב[[כפר סבא]] בית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] (על ידי ר' [[זלמן אבלסקי]] ור' [[זושא וילימובסקי]]), שלח לשם הרב שטיינמן את בניו.

כמו כן היה מארח בביתו ל[[אש"ל]] את תלמידי ישיבות חב"ד, שהגיעו לבצע רישום בקרב משפחות העולים לבית ספר חב"ד בכפר סבא, כך שביתם היה מוקד תוסס לרישום ילדים למוסד חב"ד המקומי{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108208 בני הרב שטיינמן זצ"ל: "ביתנו היה מוקד רישום למוסדות חב"ד"] {{חב"ד און ליין}}. 

(בספר "הפנקס" (יומנו של יצחק לוינשטיין, מקורבו של הרב שטיינמן) עמ' 180, מסופר בשם הרב שטיינמן ששלח את בנו משה ללמוד בביה"ס החרדי היחיד של חב"ד בכפר סבא, "ואח"ז כאשר חב"ד הצטרפו לזרם בממשלה, (=כנראה כוונתו ל'זרם בלתי זרמי'), שאלתי את החזון איש אם להוציאו משם, וענה לי: צריך לחשוב"...  (ובפועל, לפי העדויות דלעיל נראה שלבסוף לא הוציאו משם).  עוד מסופר שם בשם הרב שטיינמן כי היו שני בחורים בפוניבז', האחד נמשך לחסידות ברסלב והשני התקרב לחסידות חב"ד, וכשאמרו זאת להגאון ר' יחזקאל לווינשטיין אמר שאת אותו שנמשך לברסלב יש להוציא מהישיבה, ואילו את הבחור שהתקרב לחסידות חב"ד - "לא נורא ולהשאיר"...) (וראה בספר שמן ששון מחבריך, חלק ב, עמ' 206 ואילך אודות קשריו של ר' יחזקאל לווינשטיין לחב"ד ועל כך שעודד את מבצע תפילין).}}.  
כמו כן הרב שטיינמן והרב [[זלמן אבלסקי]] היו בקשר חם ולבבי, יחד למדו חברותא בספר התניא קדישא, וכן מסר הרב אבעלסקי שיעור תניא בישיבתו.

ב[[כסלו]] [[תש"מ]], כשביקר הרב חנניה יוסף אייזנבך אצל הרבי, זכה להיכנס ליחידות לרבי לקראת נר ראשון של חנוכה. מיד לאחר מכן נכנס ליחידות ר' שניאור זלמן גורארי' שיום הולדתו חל בנר ראשון של חנוכה ונהג להיכנס לרבי בכל שנה ליחידות ביום זה. כשיצא מהיחידות, אמר הרב גורארי' לרב אייזנבך שהיחידות שלו הייתה המשך ליחידות של הרב אייזנבך (הרב גורארי' גם ביקש מהרב אייזנבך שיקבע פגישה עם הרב חדקוב, מזכירו של הרבי. הפגישה התקיימה ונמשכה 40 דקות).

הרב אייזנבך סיפר{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא, עמ' 416.}}: "הדברים שהרבי דיבר (=ביחידות) איתי ועם ר' זלמן (=גורארי'), נסבו אודות השנאה העיוורת כנגד הרבי שיצאה מבני ברק והייתה באותם ימים בשיאה. -  הרבי ביקש ממני במפורש שאפגש עם גדולי תורה, "ניט חסידישע" (= לא חסידיים), בלשונו הקדושה, על מנת לנסות לצנן מעט את אש המחלוקת. בהדרכתו של ר' זלמן  ישבתי אז עם האריות שבחבורה... בין השאר היו אלו הגרי"י פרבשטיין, הגראי"ל שטיינמן (עימו ישבתי שעה וחצי, והוא עצמו אכן לא חתם מאז ומעולם על שום כרוז נגד חב"ד) ועוד".   

בתקופה בה לימד בישיבת פוניבז' החזיק בארונו ספר [[תניא]] פרטי{{הערה|[shnior.blogspot.com/2017/12/blog-post_19.html אתר הבלוג של שניאור זלמן פרידמן] עדותו של הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מפי הרב [[שניאור זלמן פרידמן (צפת)|שניאור זלמן פרידמן]].}}.

ב[[חשוון]] [[תשס"ט]] גער בעסקני דגל התורה על שלא הלכו עם החסידים בעיר [[בני ברק]], באמרו "למה לא הלכתם בצוותא עם החסידים? אומרים בשם גדולי החסידות{{הערה|1=הכוונה ל[[המגיד ממזריטש]].}} שברכו ש'תמיד תהיה יד החסידים על העליונה', ואכן רואים זאת שהחסידים תמיד מצליחים. למה לא הלכתם יחד עם החסידים?. בהזדמנות מסויימת התבטא כי הכוונה במילה 'יד' היא ל[[גימטריה]] שלה - '[[חב"ד]]'{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=41906 הרב שטיינמן: רואים שיד החסידים על העליונה] {{*}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=42290 כשהרב שטיינמן ציטט את המגיד ממזריטש...].}}...

ב[[אלול]] [[תשס"ט]] נפגש עם הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], שהזמינו לחתונת בנו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=48631 הרב החב"די עם הרב הליטאי].}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תש"ע]] חתם יחד עם הרב [[יוסף שלום אלישיב]] על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של [[שערי הוראה]] לעידוד לימוד ההלכה של ספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52334 אלפי בני ישיבות נבחנו על שו"ע אדה"ז].}}.

בשנת [[תש"ע]] נפגש עם הרב [[יואל כהן]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=39839 ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם הגראי"ל שטיינמן].}}. ר' יואל העניק לו את הספר [[חסידות מבוארת]]. בעקבות הפגישה הושמץ בעיתון יתד נאמן, (אף שהוא נחשב כעומד בראש הציבור שעתון זה נחשב כבטאון שלהם) שהשמיץ גם את הרבנים [[ברוך דב פוברסקי]] (ראש ישיבת פונביז'{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}) והרב חיים פרץ ברמן ([[ר"מ]] בישיבת פונביז') על פגישותיהם עם מי שידוע כ[[חוזר]] של [[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51568 התגובה לביקור "החוזר" החב"די: מאמר קטלני ב"יתד"]. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=51892 אוסף מאמרים בנושא] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[תמוז]] [[תש"ע]] יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב [[ניסים קרליץ]] במכתב תמיכה לרב [[יוסף יצחק בלינוב]], בו הם מכנים את חותנו הרב [[משה לנדא]] "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר, למרות שבשנת [[תשמ"ו]] הם לא התערבו בנושא גלויות מחשש ראשי המתנגדים{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב].}}.

ב[[י"ב אדר ב']] [[תשע"א]] התבטא הרב שטיינמן (בפני הרב [[יעקב חביב]]) על הרבי בתור "גאון הגאונים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108118 כשהרב שטיינמן זצ"ל התבטא: "הרבי מליובאוויטש - גאון הגאונים''] {{חב"ד און ליין}}}}.

ב[[תשע"ג]] בעת שהגיה את עיתון "יתד נאמן" לא הסכים בשום פנים ואופן שיכתבו נגד מוסדות חב"ד, ואף מחק בעצמו את המילה חב"ד מכל הכתבה. והתבטא שעדיף שיתקפו אותו ולא אותם{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=108085 הרב שטיינמן: "שלא תהיה כתבה וגם לא יהיה מחלוקת"]}}.