עריכת הדף "אהבה בתעלומות לב" (פסקה)

==אהבה שבתעלומות לב (השייכת לכל אחד)==
אהבה זו אינה רגש ממשי של אהבה, אלא רק הסכמת הלב (למסקנת ההתבוננות ולהטיה השכלית של המח) "שכך יאתה לו", ובאה מהתבוננות שאינה בהשגה גמורה, ולכן אין בכוחה להתלבש במידות לעוררן, אלא רק הקב"ה "מצרפן" - והיא האהבה הנדרשת '''וקרובה מאד''' לכל אחד ואחת.

במדרגות האהבה זו היא הנמוכה ביותר, ונקראת בחינת "עבד כנעני"{{הערה|המדרגות הגבוהות יותר הן: א. אהבה שבהתגלות הלב – עבד עברי, אהבה שבפנימיות הלב – אמה עבריה, אהבה שלמעלה מהשכל – בחינת בת, והיא אהבת הצדיק שבסעיף הבא.}}, והיא התגלות בחינת ה'רוח' שבנפש{{הערה|לעומת האהבה שבהתגלות הלב שבאה מדרגת ה'נשמה' שבחמש החלוקות דנפש רוח נשמה חיה ויחידה.}}
הטעם שאהבה זו נקראת "תעלומות לב" כי היא "נעלמת" בלב - ולא מורגשת בו{{הערה|תניא פרק ט"ז, מאמרים אעת"ר ע' ק', מאמרים תרע"ח קפ"ח ובכמה מקומות.}}.

===שתי דרגות באהבה זו===
עניינה של אהבה זו בעבודת השם הוא רק להביא לידי מעשה, ויש בזה שתי דרגות:

'''כשאינה בהתפעלות''' – באופן זה אין כאן שום רגש כלל, אלא רק הבנה שכלית שדביקות באלוקות תלוייה בקיום המצוות. מאחר ואין כאן רגש, ברגע שנתקל האדם בטרדות העולם נשכחת ממנו האלוקות, ועד שאינו מרגיש כלל בריחוקו.

'''כשבאה בהתפעלות''' – כאן כבר מסכים '''הלב''' להתבוננות השכלית (אם כי אין כאן רגש אהבה ממשי אלא הסכמה רגשית בלבד), ולכן בכוח אהבה זו לשמור אותו כל היום שלא יכשל בעבירות{{הערה|טרדות המעשייות של העולם אינם מנגדים לה, אלא רק התאוות.}}, ובה עצמה יש שני בחינות:

א. '''מהתבוננות בגדולת ה''''. ההתבוננות פעלה אצלו רגש והתפעלות מסויימים (הסכמת הלב), אך מאחר ואין השגתו גמורה גם אהבתו לא יוצאת לגילוי בפועל אלא מסותרת במוחו וליבו.

ב. '''מהתעוררות האהבה המסותרת'''. ה"אהבה המסותרת" היא אהבתה העצומה של עצם הנפש לאלוקות, אך כאן מדובר שלא התגלתה בכל הדרה, ורק הרושם שלה פועל על ליבו רגש והתפעלות מסויימים של "הסכמה" ש"יאתה לו" לדבוק בה'.