עריכת הדף "אדם כי יקריב" (פסקה)

== הקרבת קורבן רוחני - אופן שני ==

2. אדם כי יקריב - כאשר האדם ירצה להקריב עצמו לה', וכמו שכתוב ב[[ספר הבהיר]]: {{ציטוטון|אמאי איקרי קרבן? אלא מפני שמקרב}}, היינו שמקרב הכוחות והחושים שלו לאלקות, מכם קרבן לה' - את עצמכם תקריבו לה', לא רק את הבהמה הגשמית בלבד - שהיא רכושו של אדם, אלא את ה[[נפש הבהמית]] שבכם.

זאת אומרת, שמלבד חובת כל איש ישראל בקיום מצוות התורה בפועל - בגשמיות, הנה עוד זאת חייב כל אדם מישראל לעבוד את ה' בלבו פנימה, בתיקון המדות הבהמיות, עיבודן והפיכתן מרע לטוב, ובהתעוררות [[אהבת ה']] [[יראת ה'|ויראתו]], שזהו פנימיות ועיקר ענין [[עבודת התפילה]] - עבודה שבלב. וכמאמר רבותינו זכרונם לברכה על הפסוק "ולעבדו בכל [[לב]]בכם" - {{ציטוטון|איזוהי עבודה שבלב? זו תפילה}}. זאת אומרת, שה[[תפילה]] אינה רק סדר בקשת צרכיו של אדם, אלא, עבודת ההתקשרות וההתחברות של לב האדם בקב"ה.

מכאן לשון "תפילה" - התחברות, כמו "נפתולי אלקים נפתלתי וגו'".

וזוהי עבודת ה[[קרבנות]] ב[[רוחניות]] - בנפש האדם, שהיא פנימיות ועיקר עבודת ה[[תפילה]] - שתקנוה כנגד הקרבנות, וכדאיתא במדרש:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויפגע במקום רבנן אמרי כנגד תמידים תקנום, [[תפילת שחרית|תפילת השחר]] כנגד תמיד של שחר, [[תפילת מנחה]] כנגד תמיד של בין הערבים, תפילת הערב אין לה קבע, אמר רבי תנחומא: אפילו [[תפילת ערבית|תפילת הערב]] יש לה קבע, כנגד אברים ופדרים שהיו מתאכלים ב[[אש|אור]] על ה[[מזבח]]|מקור=בראשית רבה פרשה סח ד"ה ט ויפגע במקום}}.