עריכת הדף "אב הרחמים" (פסקה)

==הלכות ומנהגים==
למנהג חב"ד אומרים 'אב הרחמים' בכל השבתות החלות בימים שאין אומרים בהם [[תחנון]], וכן ב[[שבת מברכים]] - מדלגים על אמירת אב הרחמים שיש בו משום צער.

בנוגע לשבתות של [[ארבע הפרשיות]], מנהגנו שכן אומרים תפילה זו{{הערה|בקביעות רגילה. זאת בשונה מהקביעות שראש חודש ניסן חל בשבת ו[[שבת החודש]] נקראת בראש חודש עצמו, שאין אומרים אב הרחמים בשבת פרה בשל היותה [[שבת מברכים]].}}. ואף שנהגו בקהילות רבות שלא לאומרה{{הערה|ראו משנה ברורה סימן תרפה, יח: "לענין אב הרחמים בא"ר בשם הגמ"נ די"ל בהם אב הרחמים ובד"מ בשם מהרי"ל משמע דאין אומרים בהם אה"ר וכן העתיק בדה"ח"), וכך ציין גם הרבי ב[[לוח כיס יומי לתלמיד]] (בתאריך כ' אדר שני תש"ג).}}, קבע הרבי ב[[לוח היום יום]]{{הערה|שנדפס לאחר מכן והוא 'משנה אחרונה' ונכתב עבור חסידי חב"ד, בשונה מהלוח שנדפס עבור הציבור הכללי.}} שיש לומר 'אב הרחמים' גם בשבתות של ארבעת הפרשיות{{הערה|[[:תבנית:היום יום/י"ג אדר ב'|פתגם לתאריך י"ג אדר שני]].}}.

עם זאת, יש שבת אחת יוצאת דופן שאומרים בה תפילה זו אף שהיא שבת מברכים, בשבת מברכים החודש סיון, היות שבחודש זה אירעו עיקר הפרעות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/22.htm פסקי הסידור]. במקור המנהג היו שנהגו לומר אב הרחמים גם בשבת מברכים החודש אייר, אך לפועל מנהג חב"ד שלא לומר זאת בשבת מברכים אייר, היות שהיא חלה בימי חודש ניסן שבכל ימי החודש אין אומרים תחנון ([https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/9/1/1.htm ראו בהרחבה - אוצר מנהגי חב"ד (מונדשיין), בין פסח לעצרת]).}}.