עריכת הדף "אברהם שרמן" (פסקה)

==מאבקו בנושא מיהו יהודי==
בעקבות הוראה אחת מהרבי שהתקבלה דרך הרב [[גדליהו אקסלרוד]] החל הרב שרמן במאבק עיקש שנמשך על פני כארבעה עשורים נגד הגיורים המזוייפים, וההקלות בגיור שביקשו לעשות רבנים שונים מ[[הציונות הדתית]] וכדומה.

היה זה בשנת [[תשד"מ]], כשהרב [[גדליה אקסלרוד]] חזר מחצרו של [[הרבי]] ובאמתחתו הוראה מהרבי: אתה דיין ואתה נמצא בין הדיינים בארץ ישראל, עליך אפוא לעשות כל שביכולתך, שכל הגיורים שנעשים – יהיו גיור כהלכה. בנוסף יש לדאוג, לעורר את המודעות לנושא זה בקרב הדיינים שיקבלו את ההגדרה "גיור כהלכה". פירושו של דבר, שיהיה שמירת מצוות, ושהגיור עצמו נעשה על ידי בית דין מתאים לכך.

בהתאם להוראה שקיבל מהרבי, הלך הרב אקסלרוד ורתם אליו את הדיין הרב שילה רפאל, וביחד הם באו לרב שרמן שהצטרף אליהם לריכוז המאבק למען הגיור כהלכה. ברבות הימים הפכו שלושתם, כל אחד במקומו, לאבות בתי דין: הרב אקסלרוד כאב"ד [[חיפה]], הרב רפאל כאב"ד [[ירושלים]] והרב שרמן כאב"ד [[תל אביב]] (ומשם לבית הדין הגדול).

במסגרת המאבק, נושא הגיור צף ועלה בכנס הדיינים של אותה שנה. יותר ויותר דיינים העלו ביקורת על מספר תיקים המונחים על שולחנם, כאשר מדובר בגיורים שאין בהם שמירת מצוות ולא הייתה בהם קבלת מצוות בשעת הגיור. התעוררה אפוא בעיה קשה איך יש להתייחס לתעודות הגיור הללו?

כהמשך ישיר להכוונתו של הרבי, פנו שלושת הדיינים אל רבותיהם כדי לקבל עצה: הרב אקסלרוד פנה אל [[הרבי]], הרב שרמן כתלמידו של הרב [[יוסף שלום אלישיב]] והרב שילה רפאל כתלמידו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] – לקבל את חוות דעתם ההלכתית של פוסקי הדור.

המאמץ נשא פרי, ובתאריך ט"ו בסיון [[תשד"מ]], יצאה פסיקה והוראה לדיינים ורבנים רושמי נישואים, אותה ניסח הרב אלישיב והוגהה על ידי הרב שלמה זלמן אוירבך, עליה חתם גם ה'סטייפלער' הרב [[יעקב קנייבסקי]], בה נאמר לכל הדיינים בארץ לבדוק אחר כל מי שנושא תעודת גיור האם הייתה קבלת מצוות בפועל, ואף מי שנושא תעודת גיור מבית דין מוכר על הדיינים לבדוק בציציותיו.

כהמשך לפסיקה זו, הוחתמו רוב דייני ישראל – כמאה ושמונים רבנים ודיינים – שפנו בקריאה לרושמי הנישואין, שלא לעשות חופה וקידושין לגרים שלא קבלו עליהם עול תורה ומצוות.
בעקבות כך, מספר שנים לאחר מכן, בשנת [[תשמ"ח]], פרסמו גם רבני העיר [[בני ברק]], חוות דעת הלכתית בנידון.