עריכת הדף "אברהם שמעון הלוי אנגל-הורביץ" (פסקה)

==בהוראה==
לאחר חתונתו קיבל מספר הצעות בהוראה, וסירב. בתחילה ניסה להתפרנס מייצור חומץ, ללא הצלחה, עד שבחוסר ברירה עבר ל[[גליציה]], שם התחיל למסור שיעורים ב[[ישיבה|ישיבת]] [[צאנז]].

בסביבות שנת ה'[[תרע"ז]] התגורר משך תקופה ב[[עיירה]] גארבאלין, בה גרו הורי אשתו.

לאחר מכן עבר למסור שיעורים בישיבה לצעירים בקשאנוב ובהמשך בישיבת "בית ישראל" בסטולין.

===בתומכי תמימים ורשה===

בשנת ה'[[תרפ"ג]] הגיע ל[[תומכי תמימים ורשה|תומכי תמימים בוורשה]] והחל למסור שיעורים לכיתה הגבוהה, והיה ל[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בפועל, בהסכמת [[הרבי הריי"צ]].

בתקופת משרתו בתומכי תמימים שיגר הרב [[שמואל זלמנוב]], חבר הנהלת הישיבה, לרבי הריי"צ מכתב בו הוא מספר על שיעוריו העמוקים, על המעלות והחסרונות שבהם: {{ציטוטון|.. לא כן הוא השיעור של הר"ש שי'... לימודו הוא על מקומו, לדייק בתיבות [[רש"י]] ו[[תוספות|תוס']] וכמעט אינו עובר על הדברים הקשים בגוף הפשט של דברי הגפ"ת מבלי לעיין בהם, אבל אינו מתרץ ומיישב זאת באיזה סברות והבנה עיונית, רק בפשטות. ודרכו לאמר פשט חדש (לא תמיד דבר המתקבל) בדברי הגפ"ת, נגד המפרשים כמו המהרש"א והמהר"ם שיף, ועושה לפעמים חסר או יתיר ברש"י ותוס' באמרו כי הוא טעות המעתיקים, מבלי לבאר לתלמידים מדוע עוזב פשט הפשוט... עם גודל מעלתו בבקיאותו הנפלאה אשר כל רז לא אניס ליה כו', הנה לדבר עמו באיזה ענין שיסביר להם איזה סברא וכדומה אינו שייך... ומה יש להם להתלמידים מבקיאותו}}.

====עזיבתו את תומכי תמימים====
בספר "תולדות חב"ד בפולין" מסיק, כי מסר שיעורים בתומכי תמימים עד לשלהי שנת ה'[[תרפ"ז]].

הסיבה שעזב רבי שמע'לה את משרתו ב[[תומכי תמימים]] שנויה במחלוקת:

בספר "אלה אזכרה" מסופר שיש אומרים שר' [[מאיר שפירא]] מלובלין פגשו בתומכי תמימים בזמן שמסר שיעור, וברוב התפעלותו ניגש אליו והציע לו לעבור לישיבת "חכמי לובלין". אחרים אומרים שר' שמעונ'לה הגיע בהזדמנות ללובלין ונכנס לישיבה. בעת הארוחה היה נהוג בישיבה שמדברים בלימוד, ורבי שמעונ'לה ביטל [[פלפול]] של אחד התלמידים באומרו שאין זה אלא פלפול של הבל. ר' מאיר שפירא נכנס עמו לדברי לימוד, וביקש ממנו להישאר עוד מספר ימים בישיבה כדי שיוכל לבחון את אישיותו. אחרי מספר ימים ביקש ממנו למסור שיעור בפני התלמידים, שלאחריו הפציר בו להישאר וללמד בישיבה.

בביטאון 'ישורון' מסופר שרבי מאיר שפירא פרסם מודעה אודות משרת [[ראש ישיבה|ראש הישיבה]], בו ביקש מהמציעים שיכתבו מה הם יודעים בלימוד. רבי שמעונ'לה בפשטותו כתב שהוא יודע [[ש"ס]] בבלי וירושלמי, [[מדרש]], [[זוהר]], [[ספרי מהר"ל]], [[כתבי האריז"ל]], ספרי [[חסידות]] ועוד. רבי מאיר שפירא חשב שמישהו מהתל בו, אך כשהתייעץ עם הגאון מטשעבין אמר שזהו רק מקצת שבחו.

===בישיבת "חכמי לובלין"===
לקראת קיץ שנת ה[[תרצ"ב]] התקבל לישיבת 'חכמי לובלין' כ[[מגיד שיעור]]. בתחילה מסר שיעורים במסכת [[חגיגה]] ואחר כך ב[[רמב"ם]] הלכות פסולי המקודשין. לאחר תקופה מונה ל[[משגיח]] רוחני. רבי מאיר שפירא העריך מאוד את התמסרותו לתלמידים ולישיבה, ובמכתב שכתב אליו בקיץ ה'[[תרצ"ג]] התבטא: {{ציטוטון|ועל פי ישק כל ביתי ואף הכסא לא אגדל ממנו}}{{הערה|נהרי אש עמוד פד}}

לאחר [[הסתלקות]]ו של רבי מאיר שפירא עבר ל[[קראקא]].

כשנה קודם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] פרסם כרוז בו הוא מתריע מפני אסונות העלולים לבוא אם [[יהודי]]ם ילמדו ממעשי ה[[גוי]]ים.

באחד מחודשי הקיץ של שנת ה'[[תש"ג]] נלקח רבי שמוענ'לה עם יהודי קראקא לעבר מחנות ההשמדה, שם נרצח על ידי הנאצים.