עריכת הדף "אברהם בן ציון מייזליש" (פסקה)

===בשדה החינוך===
[[קובץ:הרב מיזלייש.jpg|ממוזער|הרב מייזליש בהתוועדות בישיבה ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון|ראשון לציון]]]]
לאחר נישואיו החל לשמש כמורה בבתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וכמנהל בית הספר של ה'רשת' בנס ציונה.

היה מחנך ב[[בית ספר למלאכה|בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], ובימי [[מלחמת יום כיפור]] נסע יחד עם תלמידיו בכיתה י"ב לחזית, להביא לחיילים את עידודו ותמיכתו של [[הרבי]] בהם.

בשנת [[תשל"ו]] ייסד את [[מכון ליובאוויטש]] שעל ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].

כיהן כחבר בועד הרוחני של [[כפר חב"ד]].

גם לאחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפרסום האמונה ב[[נבואת הגאולה]] של [[הרבי כמלך המשיח|הרבי מלך המשיח שליט"א]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסים]] שארגן הרב [[זמרוני ציק]] מיד לאחרי ג' תמוז שעודדו קו זה.

בשנת הלימודים [[תשע"א]] מונה למשפיע ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
היה [[משפיע]] של שיעור ג' בישיבה ומשפיע ראשי של הישיבה בהתוועדויות וכדומה.
המשיך במסירת השיעורים עד ל[[חודש חשון]] [[תשע"ה]] אז נפל למשכב עד ליום פטירתו.

בסיום השבעה נערך כינוס בישיבה בראשון לציון בהשתתפות משפחתו ותלמידיו. במהלך האירוע הכריז בנו על מבצע לימוד המאמר '[[לא תהיה משכלה]]', בו היה לר' אברהם {{מונחון|קאך |כלומר הייתה לו בו חיות מיוחדת}} מיוחד, הובטח לכל נבחן סט ספרי חסידות.

במשך שנים ארוכות נמנה על הנוסעים הקבועים בכל שנה ל[[חודש תשרי]] לחצרות קדשנו [[770]], והקפיד על נסיעה זו מאז הצ'רטר הראשון. כמו כן נהג להקריא בכל שנה את ה[[פ"נ כללי|פ"נ הכללי]] של [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] מכל העולם ל{{ה|רבי}}.

נפטר במוצאי שבת, ליל [[י"ג טבת]] ה'תשע"ה. הלוויתו שיצאה מביתו בכפר חב"ד ועברה דרך [[בית הכנסת]] 'בית מנחם' התקיימה עוד באותו לילה והוא נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]] תחת ממטרים עזים.