עריכת הדף "אב"ג ית"ץ" (פסקה)

==משמעות השם על פי פנימיות התורה== 
בתקוני זוהר{{הערה|תקון ג.}} כתוב כי בשם זה הוציא הקב"ה את בני ישראל ממצרים{{הערה|"ביה אפיק ישראל מגלותא".}}, ובספרים הקדושים מובא כי שם זה הוא בגימטריא ''''עולת''' תמיד'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/4001380551 לקוטי תורה פרשת חוקת נח, ד], [https://chabadlibrary.org/books/1800410172 אור התורה במדבר חלק ד' פרשת פנחס עמוד א'קכא], וראו גם הנלקט בזה בילקוט משיח וגאולה חלק כ' עמוד 381.}}.

אדמו"ר הצמח צדק מציין כי שם זה הוא בגימטריא '[[שור]]' ו'[[עלינו לשבח]]'{{הערה|אור התורה נך עמוד תרצג ועמוד תשנז. אור התורה במדבר עמוד א'תרלב.}} ובגימטריא 'תולע'{{הערה|אור התורה נך עמוד תשז.}} ורומז לכח התורה שעל ידה שורפים ומכלים ומבערים החיצונים, בדוגמת כח התולעת שבאמצעות פיה יכולה לקצוץ ולהרקיב העץ, ובכח התורה מפרידים יניקת החיצונים{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמוד תשנט.}}.

בחינה זו היא בחינת [[חסד שבגבורה]]{{הערה|בתפילה זו יש שבעה חרוזים, וכל אחד מהחרוזים שבתפילה זו הוא כנגד פרט אחד מהתכללות המידות, מחסד ועד מלכות.}}, שאף שענינה הוא כריתת השפע לסטרא אחרא, כלומר שזו פעולה של דין, אבל היא חסד לצד הקדושה, ולצד המבואר לעיל שהוא ענין התורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200017019 שיחת שבת פרשת תשא שבת פרה תשל"ב עמוד 354], וראו גם [https://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14005&CategoryID=2259 שיחת אחרון של פסח תשמ"ה] סעיף נ-נא.}}, בכללות הוא ענין ה[[תפילה]] כמו שכתוב 'אל תיראי תולעת יעקב', שבני ישראל אין כוחם אלא בפיהם{{הערה|אור התורה תבוא תתשג.}}.

בכתביו של רבי לוי יצחק מבואר שמהשבירה של אבית"ץ של [[עולם התהו]] התהוו המאכלים{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31679&st=&pgnum=7 לקוטי לוי יצחק חלק ג' עמוד י].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]