עריכת הדף "ספירות" (פסקה)

==השיטות במנינם==
{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת הדעת#מי משלים למניין עשר ספירות - הדעת או הכתר|ספירת הדעת]]}}
ישנם שתי שיטות עיקריות במנין של עשר הספירות: השיטה הראשונה מונה את ה[[כתר]] במנין עשרת הספירות. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[כח"ב]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]). לפי השיטה השניה, ספירת הכתר אינה נמנית, ובמקומה מונים את ספירת הדעת. לפי שיטה זו, עשרת הספירות הם: חכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות ([[חב"ד]] [[חג"ת]] [[נהי"ם]]).

החילוק בין שתי השיטות מבואר, שכאשר מונים את [[חיצוניות]] העשר ספירות גם הכתר נמנה במנין הספירות, כי חיצוניות הכתר, שהוא ה[[רצון]], נמנה בכלל עשר ספירות. אבל כאשר מונים את עשר הספירות מבחינת [[פנימיות]] אין הכתר נמנה. כי פנימיות הכתר הוא בחינת [[אור אין סוף]] ממש ואינו בכלל עשר ספירות אלא שהוא מקור להם, ואז ה[[חכמה]] היא הראשונה שבספירות.
למעשה, על מנת להבין את עניין החיצוניות והפנימיות ולהבין מתי נמנה הכתר ומתי הדעת, ניתן להמשיל את השיטות לאדם המדבר עם חברו ומעביר לו דבר 'חכמה'. האדם המדבר, רוצה משהו מחברו, אם לעזור לו או להודיע לו דבר מה. כלומר, רצונו שלו קיים וממנו נובע דבר 'מה' אל חברו (אדם זה בעל רצון, 'כתר' ואינו זקוק לדעת, כי הדבר כבר מקושר ומחובר בו). אצל חברו עוד לא מתעורר הרצון אל הדבר, אם לחיוב או לשלילה, אלא שבשלב ראשון מקבל את הדבר ועומד על מהותו כדבר [[חכמה]] והשכלה בלבד. רק אחרי [[התבוננות]] יוכל להכריע אם מקבל עליו את רצון חברו ובזה יכנס בשער הדעת (אדם זה אינו בעל רצון מלכתחילה, אלא שמקבל את רצון חברו ומתחבר אליו ומתקשר בו - 'דעת'). שתי השיטות, אם כן, ניתנות להבחן בשני אנשים: אחד משפיע, ושני מושפע.

שבע הספירות האחרונות מיוסדות על הפסוק "לך ה' הגדולה הגבורה וה[[ספירת התפארת|תפארת]] והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ". ש"[[גדולה]]" הוא הכינוי של המקובלים הראשונים לספירת ה[[חסד]], לאחר מכן נמנים הספירות "הגבורה ה[[ספירת התפארת|תפארת]] והנצח וההוד", ספירת ה[[יסוד]] נרמזת ב"כי כל בשמים ובארץ" - כתרגומו "דאחיד בשמיא ובארעא", ומידת ה[[מלכות]] מוזכרת במילים הבאות בפסוק הבא: "לך ה' הממלכה".