עריכת הדף "תומכי תמימים וילנה" (פסקה)

===צוות הישיבה===
לא רק תלמידי הישיבה ברחו לוילנה, אלא גם רבנים רבים ברחו לאיזור זה, ובישיבה שמשו בקודש רבנים רבים.

ראש הישיבה היה הרב יצחק דובער אושפאל ששימש גם בגלגולה הקודם של הישיבה כראש הישיבה. הרב אושפאל לאחר סגירת הישיבה עם פרוץ המלחמה חזר לביתו שב[[קורניץ]], אך לאחר זמן התברר שעיירה זו נשארה בגבול הרוסי, והרב אושפאל הוברח על ידי אחד מידידיו בשעת לילה מאוחרת.

מנהל נוסף של הישיבה היה הרב [[משה לייב ראדשטיין]].

אדמו"ר הריי"צ מינה בתור [[משפיע]] את הרב [[יהושע אייזיק בארוך]], שהיה אוכל יחד עם הבחורים ומתוועד עמם. משפיע נוסף היה הרב [[שמואל זלמנוב]] ששימש גם כמנהל הישיבה{{הערה|על נייר המכתבים של הישיבה נכתב "התלמידים הפלטים בווילנא, תחת הנהלת הרבנים משה ליב ראדשטיין ושמואל זלמנוב". יש לציין שעל אחד מהמכתבים חתום בכת"י "המנהל יוסף צבי קוטלארסקי", וייתכן שהיה לישיבה מנהל שלישי.}}, מסר שיעור ב[[תניא]] מידי יום, ועם התלמידים הגדולים למד מידי פעם גם מאמרי דא"ח ומכתבים.

הרב [[ישראל זאב גוסטמן]] נחשב אף הוא כראש הישיבה, והיה אומר לפני התלמידים שיעורים עמוקים ב[[נגלה]] (מגיד שיעור נוסף בישיבה היה ר' זלמן שהיה תלמיד ישיבת גרודנא לשעבר והיה ידידו של הרב ישראל גוסטמן. לשיעוריו יצא שם טוב, ומתנגדים רבים שלחו את בניהם לישיבה בזכות שיעורים אלו, ואף שידעו שזוהי ישיבה חב"דית מובהקת).

הרב [[אליהו משה ליס]] שימש כ[[משגיח]], ומסר שיעור בגמרא לתלמידים הקטנים. בנוסף, הירבה לשוחח עם הבחורים.

בנוסף, רבנים רבים מהאיזור היו באים לבקר בישיבה בתכיפות, וביניהם ר' [[אריה לייב שיינין]], ר' [[ישראל נח חצקביץ]] ועוד.