עריכת הדף "ערב חג הפסח" (פסקה)

==אצל רבותינו נשיאינו==
אצל רבותינו נשיאינו הורגש הבדל גדול בין החצי הראשון של היום, עד חצות - שהתאפיין ברגש של יראה, לבין החצי השני של היום, שהיתה בו שמחה גלויה{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 264. עמוד קלד ואילך.}}.

אצל אדמו"ר הזרש"ב נמשכה אמירת 'סדר קרבן פסח' בין שעה לשעה וחצי, והיה אומר זאת בעמידה, כשהוא חובש כובע לראש ולבוש בבגדי חג ושמחה גדולה על פניו.

הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה.

באפיית [[מצת מצווה]] בערב פסח אחר חצות היה אדמו"ר מהורש"ב נוכח ואומר גם-כן הלל, והיה מפסיק – גם באמצע פרק – להורות בהנוגע להלישה, אפייה וכדומה. הרבי לא נכח באפיית המצות-מצווה שלו בערב פסח.

לאחר כיבוש [[הכותל המערבי]] בזמן [[מלחמת ששת הימים]] הורה הרבי במשך תקופה להימנע מלשהות בירושלים בערב חג הפסח בזמן בו מתחייבים בקרבן, ורק כעבור תקופה משהתברר שאין אפשרות מעשית לקיים את ההקרבה, אישר הרבי לחסידים להישאר בירושלים בערב חג הפסח{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1FlXiMt5_yuZ-zieMjGTnCFpS0PzbJ2DW/view '''קרבן פסח בזמן הזה'''], ראו סקירה מקיפה במוסף התמים לשבועון בית משיח י"א ניסן תשע"ז.}}.

בשנת [[תשמ"א]] חל ערב פסח בשבת, והרבי הודיע בהפתעה באמצעות המזכיר שיקיים התוועדות, בה הרבה אמר 'לחיים' על יין בלבד, ואף לא טעם מאומה, אלא נתן מהפירות שבצלחתו (והשאיר לעצמו קצת) ל[[מרא דאתרא]], [[זלמן שמעון דווארקין|הרב זלמן שמעון דווארקין]], וחברי הבית דין, שבאכילתם יוציאו ידי חובה את כלל הציבור.

===חלוקת מצות על ידי הרבי===
{{ערך מורחב|ערך=[[חלוקת מצות]]}}
עד שנת [[תשל"ז]] נהג הרבי לחלק מצה שמורה בערב חג הפסח אחרי מנחה, כשהוא לבוש בבגד משי של שבת ויום-טוב ובחגירת אבנט.

החל משנת [[תשל"ח]]{{הערה|בפשטות, היה הדבר קשור ל[[שמיני עצרת תשל"ח|מאורע הבריאותי שהיה בשמיני עצרת של אותה שנה]] בעקבותיו בהוראת הרופאים נמנע הרבי מדברים מסויימים בהם נהג בעצמו קודם לכן.}}, נערכה החלוקה על-ידי תלמידי ה[[כולל אברכים שעל יד מזכירות הרבי]].