עריכת הדף "חודש אלול" (פסקה)

===הנהגת תלמידי ישיבות [[תומכי תמימים]]===

בשני ימי [[א' אלול|ראש-החודש]] מסדר ה[[משגיח|מנהל-רוחני]] את סדר לימוד ה[[חסידות]] בחודש אלול, כי ב[[חודש אלול]] מוסיפים זמן ל[[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] וכן לתפילה במתינות. בשני הלילות דראש-חודש [[פארבריינגען|מתוועדים]] - ומדברים ביחוד בדבר הנהגת [[חודש אלול]] ותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני [[יראת שמים]]. 

במשך [[חודש אלול]] מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי-אם העבודה בחשבון הנפש, קודם [[קריאת שמע שעל המיטה]], קודם ה[[שינה]] וקודם [[תפילת שחרית]], ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון ה[[מידות טובות|מידות]] ובהבטחת ההנהגה{{הערה|[['תקנות' אדמו"ר הריי"צ לתלמידי ישיבות תומכי תמימים]]. [[הקריאה והקדושה]], [[ערב ראש חודש]] [[טבת]] [[תש"א]]}}. 

אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[אלול]] ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[אגרות-קודש מוהריי"צ]], ד, עמ' קלא}}. 

הרבי הורה לתלמידי [[ישיבות תומכי תמימים]], ללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, כגון: [[דרך חיים]]{{הערה|ראה גם: {{ציטוטון|מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר [[דרך חיים]] ל[[אדמו"ר האמצעי]]. אף שכנ"ל, וכלשון [[רבינו הזקן]] בהקדמתו לספר ה[[תניא]], הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}. ([[אגרות-קודש]] הרבי, יא, עמ' ת)}} שער התשובה ושער התפילה, [[לקוטי תורה]]{{הערה|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי-תורה אודות ה[[תשובה]].}} [[עטרת ראש]]. הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו{{הערה|לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632}}. 

הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, [[המלך בשדה|המלך נמצא בשדה]] ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת ראה, ד"ה אני לדודי}}, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "[[אני לדודי ודודי לי|אני לדודי]]" (בתחילה) "ודודי לי", ראשי-תיבות "אלול". וכמבואר בספרי [[קבלה]], [[מוסר]] ו[[חסידות]]. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה{{הערה|עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם}}. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ת, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"ד הרי מיוחד לזה: [[אגרת התשובה]] (חלק שלישי מספר ה[[תניא]]), [[דרך חיים]] (לבנו, [[אדמו"ר האמצעי]]) וכו'{{הערה|שם, יט, עמ' תלב}}. 

במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[מונטריאול|מאנטרעאל]], אשר הייתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל-שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, ומה טוב אשר גם [במאנטרעאל] יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.

במיוחד ב[[דור השביעי]] מתאפיין חודש אלול בישיבות תומכי תמימים בלהט וחיות סביב ה[[נסיעה לרבי]] ל[[חודש תשרי|חודש החגים]] וההכנות הרוחניות והגשמיות לשם כך.