עריכת הדף "עזרה:מדריך לכתיבת ערכים" (פסקה)

====מילוי החסר====
מילוי החסר הוא השלמת המידע שהותווה בראשי הפרקים בשלב תכנון המבנה. בשלב זה תוכלו לעמוד על טיבו של המבנה שלכם, ובאיזו מידה הוא "עובד". כל פסקה בערך צריכה להיבנות כמו סיפור ממוזער: היא צריכה להיפתח בשאלה מרומזת (אף פעם לא ישירה!) והמשפט האחרון בפסקה צריך לענות על השאלה ולהוביל באופן טבעי לפסקה הבאה. לדוגמה:

:זונדל לובוויטשאי החל את לימודיו במכון חפ"צ בטהרן בשנת תרצ"ו ('''כאן שואלים הקוראים: ומה הוא למד?''') והתמחה בהוראת סוגיות הגאולה ('''מה קרה אחר כך?''')
:עם סיום לימודיו, פתח את הישיבה ללימוד על קודש הקודשים ('''מה הוא עשה שם?''') שם לימד על עבודת הכהנים לעתיד לבוא, דבר שגרם לפיטורי רב קהילת חב"ד בדמשק שנכשל בידע בסיסי בהלכות אלו ('''ומה קרה בעקבות זאת?'''). 
:חודשיים מאוחר יותר קמו עושי דבריו של הרב הקודם, והכריזו חרם על ישיבתו של זונדל, בטענה שהם מסלפים את ההלכה ('''מה הייתה תגובתו של זונדל?'''). זונדל כתב מכתב בו הבהיר את דעתו, וקרא לשלום בין הצדדים.

ישנן שתי בעיות טיפוסיות שכל כותבי ערך נתקלו בהן לפחות פעם אחת בכל ערך:
* '''פתיחות התנצלות''': הן פתיחות פסקה המתנצלות על מבנה לקוי של הערך ומנסות לתקן את המבנה באמצעות ההתנצלות. דוגמאות טיפוסיות לפתיחות כאלו הן פתיחות פסקה בביטויים כמו: "אך מדוע...", "נשאלת השאלה", "עולה התהייה", "כמו כן", "למרות זאת", "עם זאת", "אחר כך", "חשוב להזכיר", "יש לציין", "כפי שראינו", "כפי שצוין לעיל", "כך התברר/הסתבר/מוכח/וכו'". הבעיה העיקרית עם פתיחות התנצלות היא שהן מיותרות: הן חושפות את מבנה הכתיבה שלא לצורך ומנסות לעורר שאלות או לענות על שאלות שהקוראים היו אמורים לשאול באופן טבעי. 
* '''זנבות''': משפטים שאינם מקושרים לפסקה שלפניהם או אחריהם ונותרו מיותמים. הכותבים הותירו אותם משום שסברו כי הם חשובים, אך לא הצליחו לקשר אותם לתוכן הערך. 

דוגמה טיפוסית לבעיות התנצלות וזנבות:
:ישיבת בית הדין לענייני גבינות דן בפתרונות הלכתיים שהוצעו ואישר אותם בהצבעה, ואחר כך היה אב בית הדין יכול להחליט אם לאשר או לדחות את ההצעות. בזמן המהפכה ההלכתית של זונדל לובוויטשאי בוטלה זכות הוטו של האב"ד. 
:בית הדין התכנס כל שבוע ואחרי המהפכה ההלכתית פעמיים בשבוע.
:חשוב לציין כי בבית הדין ישבו רק נציגים מקהילות חב"ד בזגגדגג, ולרבני בלקיטי וצפריטי נאסר לשבת בו. 

זנבות והתנצלויות כאלו אפשר לסלק על נקלה באמצעות בניית הפסקה באופן נכון יותר:
:בכינוסו השבועי דן בית הדין לענייני גבינות בפתרונות ההלכתיים ואישר אותם בהצבעה. אחר כך היה אב בית הדין יכול להחליט אם לאשר או לדחות את ההצעות. זונדל לובוויטשאי כונן בשנת תרי"ט מהפכה הלכתית ששינתה את אופיו של בית הדין. זונדל ביטל את זכות האב"ד לווטו, התיר את כניסת רבני בלקיטי וצפריטי לבית הדין, והגדיל את מספר הישיבות השבועיות של בית הדין לשתיים.