עריכת הדף "הדלקת נרות חנוכה" (פסקה)

==דיני ההדלקה בתורת החסידות==

תפקידם של הנרות "להאיר את החושך" מתבטא בפרטי ההלכות והדינים במצוות ההדלקה:
* '''"על פתח ביתו מבחוץ"''' - בשונה מנרות ה[[מנורה]] אותה הדליקו בתוך ה[[היכל]] נרות חנוכה מדליקים דווקא בפתח הבית מבחוץ{{הערה|וההבדל אם בפתח החצר או ברשות הרבים ממש הוא ההבדל אם ההמשכה היא עד עולם היצירה או עד העשיה ממש ("מצוותה משתשקע החמה" תרפ"ה).}}, וזאת במטרה להאיר ולפרסם את הנרות. הטעם הפנימי לכך הוא, רשות הרבים רומז על ה[[קליפות]] הנפרדים מאלוקות הפוך מרשות היחיד - רשות של יחידו של עולם, ונרות חנוכה מצד תפקידם להאיר חושך זה של "רשות הרבים"{{הערה|שם=נח|ד"ה נר חנוכה עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' קמח). ד"ה ואתה ברחמיך הרבים תרח"ץ (סה"מ תרח"ץ ע' קעא). וראה בד"ה להבין ענין נרות חנוכה, בקישורים חיצוניים.}} (וראה להלן בעומק יותר).
* '''"משמאל הפתח"''' - ההדלקה הינה דוקא בצד שמאל, בשונה מרוב המצוות (ואפילו דברי הרשות) שצריכים להיעשות בצד ימין וביד ימין. וזאת מכמה סיבות:
:א) נר חנוכה עניינו המשכת אור. והוא בדוגמת עניין ה[[תורה]] שהיא המשכת אור [[מלמעלה למטה]]. כמו כן, עיקר מטרת הדלקת נר חנוכה הוא להמשיך קדושה בתורה - להמשיך בה את אור החכמה האלוקית כנגד חכמת היוונים שהפרידו ממנה את הקדושה. והתורה היא בקו השמאל ולכן ההדלקה אף היא בשמאל. אולם הכח לפעול המשכה זו, נובע מה[[מצוות]] שעניינם העלאה [[מלמטה למעלה]] שהם ב[[קו הימין]] ולכן על יד שהמזוזה מימין יכול להיות נר חנוכה משמאל.{{הערה|שם=דרמ"צ עו|[http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/31/76a.htm דרך מצוותיך מצוות נר חנוכה עו, א].}} וכשאין מזוזה מימין מדליקים את הנרות בימין להשלים את הנתינת כח שעל ידי המצוות וההמשכה בקו השמאל נפעלת על ידי ההדלקה מחוץ לבית ברשות הרבים.{{הערה|שם=פה|1=ספר המאמרים תרפ"ה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31676&st=&pgnum=109&hilite= עמוד ק ואילך].}}
:ב) יניקת וחיות הקליפות הוא מ[[גבורה|קו השמאל]] לכן ההדלקה היא בשמאל לפי שהאור של חנוכה תפקידו לבטל יניקה זו לכן מדליקים אותה דוקא בשמאל{{הערה|שם=נח}}{{הערה|שם=דרמ"צ עו}}. וכן, כללות הבירור שעל ידי התורה והמצוות היא בקו הימין, אולם על ידי חנוכה מבררים את הניצוצות הכי רחוקים, היינו בירור קו השמאל עצמו{{הערה|הרבי, מאמר "וישב יעקב" תשי"ב ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/25/209.htm תורת מנחם חלק ד עמוד רט]).}}.
* '''"זמן הדלקתה משקיעת ה[[חמה]]"''' - לפי שעניינה ובכוחה דווקא להאיר את החושך, לכן ההדלקה היא בלילה דווקא לאחר שקיעת החמה. בביאור שייכות שקיעת החמה להארת נרות חנוכה כמה עניינים{{הערה|1=לכללות ביאורים אלו, ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&st=&pgnum=218 אור התורה בראשית חלק ה' דף תתקמ ב ואילך].}}:
:א) חמה הוא אור ה[[אצילות]] - [[ז"א דאצילות]], ושקיעתה הוא עניין הגילוי שלה ב[[ספירת המלכות]] שממנה ועל ידה נמשך הגילוי בחושך של [[בי"ע]]. ולפי זה עיקר הגילוי בעולמות הוא לאחרי השקיעה, ולכן אז הוא זמן הדלקת נרות חנוכה שעניינם להאיר העולמות.
:ב) חמה ענינה ספירת המלכות. שקיעת החמה עניינה, מלכות לא כפי שהיא במקומה מיוחדת באור האצילות, אלא כפי שיורדת לבי"ע ונעשית "ראש לשועלים". ודווקא במקום זה ובדרגה זו יש להאיר את נרות החנוכה להפוך ענייני העולם לקדושה. (בניגוד לנרות המנורה אותה הדליקו מבעוד יום, שעניינם ייחוד עם אור האלקות כפי שהוא באצילות. ובעבודת האדם, חילוק שני הדרגות הן כפי שהאדם נמצא במצב של [[אהבה]] ותשוקה לאלקות, או כפי שהוא בלי אהבה שאז העבודה להמשיך במקומו אלקות על ידי [[קבלת עול]]){{הערה|שם=תרל|1=ראה גם מאמר "מצוותה משתשקע החמה" תר"ל. ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15963&st=&pgnum=51 ספר המאמרים תר"ל עמוד מג]).}}.
:ובדרגה זו גופא ישנו שקיעת החמה באופן ירוד יותר, והוא כפי שספירת המלכות יורדת שמתהווים ממנה הקליפות, שהיא ירידה גדולה ביותר, ועם זאת הכוונה היא להמשיך ולהאיר גם במקום זה, ואדרבה בזה דווקא מתממש הכוונה העליונה.{{הערה|שם=זאת חנוכה לח|ראה מאמר "מצוותה (של נר חנוכה) משתשקע החמה" תשל"ח.}} 
:ג) מלכות יוון עניינם חמה שהם מונין לחמה, ולפי זה עניינו הרוחני של החמה כאן הוא חמה של [[קליפות]] - חום של [[נפש הבהמית]]. ומכיוון שנרות חנוכה מדליקים בחוץ, במקום ששולטת החמה דקליפה, לכן ההדלקה היא דווקא משתשקע חמה זו, בניגוד לנרות המנורה אותה הדליקו בפנים ההיכל, היכן שהאירה ושלטה חמה דקדושה - "שמש הוי"ה"{{הערה|על פי תהלים פד יב וראה תניא שער היחוד והאמונה פרק ד.}} לכן אדרבה הדליקו מבעוד יום - שבעה שחמה זו האירה.{{הערה|1=ראה מאמר: [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31675&st=&pgnum=172 "ואתה ברחמיך הרבים" תרפ"ו] ששקיעת חמה דקליפה היא על יד חמה דקדושה, ורק לאחר מכן מדליקים להאיר את החושך (נראה כחיבור ב' הביאורים).}}{{הבהרה|מאמרים אחרים משמע שנרות חנוכה "פועלים" שקיעת חמה דלעו"ז, באוה"ת משמע כדלעיל.}} 
:ה) שקיעת החמה עניינה זמן הגלות שנקראת לילה וחושך (שעיקר הירידה והחיסרון הוא החיסרון בהארת אור שמש האצילות בספירת המלכות ועל ידה חסרון הגילוי בבי"ע והוא התחיל לאחרי חורבן [[בית המקדש]]){{הערה|1=סוף [[המשך]] "מצה זו תר"ם" ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16014&st=&pgnum=271 ספר המאמרים תר"מ עמוד רסב]).}}, וסיבת הגלות היא החושך הרוחני "מפני חטאנו גלינו מארצנו"{{הערה|נוסח [[תפילת מוסף]] של [[יום טוב]].}} היפך העניין של "נר מצווה ותורה אור" ונרות חנוכה בכוחם להאיר חשכת הגלות שהרי הנס עצמו נעשה בגלות יוון{{הערה|שם=זאת חנוכה לח}}{{הערה|1=באופן דומה מבואר שחמה קאי על הירידה של שמש הוי' שבחכמה שירדה ונטמאה (טמאו כל השמנים) ועסקו בעיקר ב[[חכמות חיצוניות]] ונצרכו להאיר חושך זה (המשך "[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16014&st=&pgnum=257 מצה זו" תר"ם פרק נט]).}}.
:ביאורים נוספים ישנם המקשרים את זמן ההדלקה לדרגת הגילוי הנמשך על ידי הנרות, שמקור ההמשכה היא מ[[פנימיות עתיק]] שעתיד להתגלות ב[[ביאת המשיח]], שלכן מספר הנרות הוא שמונה (כדלהלן). 
:ו) לאחרי השקיעה מאירה ה[[לבנה]], ויש בזמן זה מעין ההתגלות שיהיה [[לעתיד לבוא]], כדברי היעוד: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה"{{הערה|ישעיה ל, כו.}}.
:ז) בעת הארת ה[[כוכב]]ים בלילה שהם למעלה מחמה ולבנה, ומקומם ברקיע השמיני כגלוי חנוכה שעניינה שמונה (וכהגילוי שמאיר ב[[חג הסוכות]] שצריך שיהיו הכוכבים נראות מתוך סכך הסוכה). 
* '''"עד דכליא רגלא דתרמודאי"'''{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=21b&format=pdf מסכת שבת כא, ב]. פירושו של רבה ברבר חנה לסוף זמן ההדלקה.}} - מפרש רש"י: "שם אומה מלקטי עצים דקים ומתעכבין בשוק עד שהולכים בני השוק.." והפירוש הפנימי בזה שמלקטי עצים הכוונה ל"[[עץ הדעת]] - טוב ורע"{{הערה|1=אור התורה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31648&st=&pgnum=220 בראשית חלק ה דף תתקמא, ב].}}. ותרמודאי הם המורדים במלכות שמים (תרמוד אותיות מורדת{{הערה|עמק המלך שער קריית ארבע תחילת פרק קיא (קח, א). ספר [[קהלות יעקב]] ערך תרמוד.}}) ולכן הם מתעכבים בשוק שהוא רשות הרבים - [[טורי דפרודא]]{{הערה|אור התורה שם, ספר המאמרים תר"ל שם ועוד.}} ושם גופא הם באופן שמהלכים בו ויוצאים ממנו{{הערה|שם=זאת חנוכה לח}}.
:והפעולה בהם "שתכלה רגל מן השוק" היא בשני אופנים או כליון וביטול.{{הערה|אור התורה שם סוף סעיף ה וריש סעיף ח (תתקמב, א). ביאורי הזוהר להצמח צדק עמוד צט ועוד וראה מאמר "מצוותה" תשל"ח.}} או כליון ותשוקה שכל כך גדול כח הנרות לפעול בהם ביטול ובירור ועלייה{{הערה|שם=תרל}}{{הערה|שם=זאת חנוכה לח}}. 
* '''"מנהג אסור מלאכה"''' - בשעת שהנרות דולקות נוהגות הנשים איסור מלאכה. 
* '''"מוסיף והולך"''' - באשר תפקידם של הנרות להאיר את החושך אין להסתפק בהדלקה של יום קודם יש להגביר שוב ושוב את האור ולהוסיף רק בכך מובטח הניצחון על החושך.{{הערה|לקוטי שיחות חלק א עמוד 89 ואילך, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/25/index.htm תורת מנחם חלק ז עמוד 227].}}
* '''"שמונה נרות"''' בעוד בנרות המנורה היו רק שבעה נרות, וזאת בכדי להאיר את החושך, היות ולשם כך נדרש גילוי נעלה ביותר הנמשך מפנימיות עתיק, שלכן מרומז הוא במספר [[שמונה]] הרומז על המשכה אלוקית שלמעלה מהדרגות האלוקיים השייכים לעולם הרמוזים במספר [[שבע]], ודווקא בכח זה יש אשרות להאיר את החושך.
*'''כל אחד מחוייב בהדלקה''' - למרות שנרות המנורה הם זכר למנורה בבית המקדש שהיה מדליק הכהן בלבד עבור כלל ישראל, המנהג הוא שלא מסתפקים בחנוכיה מרכזית אחת, אלא כל אחד ואחד מדליק לעצמו, כיון שהשמן רומז לפנימיות התורה, ובזה לא ניתן להסתפק באחד שלומד ומוציא ידי חובה את כולם, אלא צריך שכל אחד ילמד לעצמו ויאיר את נפשו{{הערה|מענה הרבי, נדפס במוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1887 עמוד 6.}}.