עריכת הדף "הבקשות מהרבי שיעלה לארץ ישראל" (פסקה)

==בקשות מאישי ציבור ופוליטיקאים==
===מנחם בגין===
בי"ב תמוז [[תשכ"ז]] התקיימה הנחת אבן הפינה לשיכון חב"ד בלוד, בהשתתפות קהל של כאלף משתתפים. תיאור החגיגה מופיע במכתביו של הרב אפרים וולף לרבי{{הערה|'ימי תמימים' כרך ג' עמ' 487}}: "...אחר-כך נאם השר [[מנחם בגין]] שהביע משאלה שכ"ק אדמו"ר שליט"א יעלה לארץ-הקודש".

את דעתו הגלויה מסביר הרבי באיגרת ארוכה שכתב למר מנחם בגין{{הערה|התפרסמה לראשונה מארכיון הרב ניסן מינדל ב'כפר חב"ד' גליון 915 עמודים 34-32}}, בין השאר מתייחס הרבי לשאלה "מהו הענין להיות בחו"ל ולכאוב ולהתאנח", ומתבטא שלמרות ההתעוררות היוצאת מן הכלל בעת מלחמת ששת הימים ולאחריה, "וכיון שלא זכינו נשארנו בגלות".

===אריאל שרון===
האלוף במילואים [[אריאל שרון]], שנפגש עם הרבי אחרי [[מלחמת יום הכיפורים]], שאל אותו מדוע לא ינהג כמפקד ההולך בראש אנשיו ויבוא לארץ. הרבי השיב שיש מצב שבו אסור למפקד ללכת ראשון, כמו למשל קברניט בספינה טובעת. תחילה עליו להציל את כל הנוסעים ואנשי הצוות ורק אז הוא רשאי לקפוץ אל סירת ההצלה. הדימוי שהשתמש בו מלמד כי הרבי ראה את יהדות התפוצות כספינה טובעת ואת ארץ ישראל כסירת ההצלה. הוא סבר שמתפקידו להציל את יהדות התפוצות מטמיעה ומהתבוללות קודם שיהיה רשאי לעלות לארץ ישראל.

===רן פקר===
[[רן פקר]] שהיה מבכירי טייסי חיל האוויר, היה אצל הרבי ב[[יחידות]] לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] סיפר ששאל את הרבי שאלה זו: "הרי אדם בעל שיעור קומה כשלו יכול להשפיע רבות על כל המתרחש בה, לפחות מבחינה רוחנית. אמרתי ששמעתי על כך הסברים וששאלה זו מעסיקה רבים בארץ. כמו כן ציינתי שלא התכוונתי לשאול את השאלה מראש, אך מאחר שאנו יושבים כבר כשעתיים והשיחה הפכה ידידותית, הנני מעז ומאוד מעוניין לשמוע הסבר ישירות ממנו. חשב קצת ואמר, שלמרות שזה לא תורם לשיחתנו ולא כלום, ייתן ההסבר".

תשובתו של הרבי הייתה שאם היה יושב בארץ, השפעתו על יהדות התפוצות, הגדולה פי שניים מיהדות ארץ ישראל, הייתה מוגבלת. הוא ציין דוגמה טכנית כי מישראל לא היה אפשר באותם ימים אפילו לדבר בחופשיות בטלפון מתל אביב למוסקבה. הרבי גם הטעים כי בארץ יש השפעות פוליטיות וחברתיות המצרות על אפשרות קיומם של קשרים, כמו הקשר הזה שלו עם בכיר בחיל האוויר. לעומת זה, בניו יורק, עומדים לרשותו יותר אמצעים לסייע ולהנהיג את אנשיו בכל רחבי העולם, והלחץ התקשורתי על מפגשים מעין אלה נמוך יחסית.

===גאולה כהן===
ח"כ [[גאולה כהן]] מספרת שהרבי ענה לה תשובה דומה, עוד באמצע שנות הכ"פים, כשהתפרסמה כמובילת המנהיגות לנאמני ארץ ישראל. לדבריה, הרבי ציין כי הוא חייב להימצא היכן שישמעו לו, ורק כאן, בארצות הברית, ישמעו לו. בארץ ישראל לא ישמעו. הארץ רוויה מחלוקות, וקשה יותר להשפיע בה, טען הרבי.

===שלמה סנה===
בשנת [[תש"ל]] (1970), ענה לעיתונאי שלמה סנה כי האווירה בארץ מחייבת התערבות. "לבוא ולשתוק על האווירה בארץ ישראל – אינני יכול. לבוא ולמחות – אינני רוצה".

===אלתר ולנר===
בשנת [[תשי"ח]] (1958), שאל העיתונאי [[אלתר ולנר]] את הרבי אם נכונה השמועה כי הוא אמור לבקר בארץ. הרבי הודיע כי אין בכוונתו לבוא לבקר, אך לדבריו לא שלל את האפשרות לגמרי.

===יוסף קלארמן===
ב[[י"ב סיוון]] [[תשי"ט]] התקיים כינוס ארצי של חסידי חב"ד ב[[ארץ ישראל]]. לכנס הגיע יוסף קלארמן מראשי תנועת חירות שסיפר על קשריו הרבים עם [[הרבי]]. כאשר נשאל על ידי הקהל, האם ידוע לו מהי הסיבה שהרבי אינו עולה לארץ ישראל, השיב בשלילה. בתגובה ביקש ממנו הרב [[שניאור זלמן גרליק]], שבביקורו הבא אצל הרבי יברר זאת. ואכן בביקור שערך יוסף קלארמן לאחר מכן, הוא ציין בפני הרבי את העובדה שהוא לא ביקר בארץ, שהפטיר לו: "כן, יש לי קבלה..."{{הערה|התמים הראשון, עמ' 216  - 217.}}.

===אליעזר שטיינמן===
בשנת [[תשכ"ז]] כמה שבועות לפני [[מלחמת ששת הימים]] נכנס הסופר והוגה הדעות [[אליעזר שטיינמן]] ליחידות ארוכה אצל הרבי, במהלך היחידות הוא שאל את הרבי: מתי הרבי יבוא לארץ ישראל? הרבי השיב לו "רופא אינו עוזב את החולים שלו"{{הערה|מר שטיינמן סיפר זאת לר' מאיר בנאי, נדפס בספרו של בנאי תמצית החלומות.}}.