עריכת הדף "דעת עליון ודעת תחתון" (פסקה)

===מקומם בעולמות===
====בפשטות====
בכללות דעת עליון הוא באצילות ותחתון בבי"ע, אבל בפרטיות יותר (בדעת עליון גופא) אצילות הוא דעת תחתון לעומת בחינת הדעת שלמעלה מאצילות{{הערה|המשך תער"ב עמ' רכד.}}.

====שורשם====
שורש שתי הדיעות הוא באלוקות גופא (באצילות). דעת עליון הוא כיצד נרגש העולם מצד המידות (ז"א{{הערה|זעיר אנפין.}}) – שם הוי', ודעת תחתון נמשך מצד המסך המסתיר על האלוקות בפני הנבראים – שם אלוקים (ספירת המלכות){{הערה|אוה"ת ואתחנן תכג-תכד.}}. או בסגנון אחר קצת: דעת עליון הוא הרגשה בסובב כל עלמין ודעת תחתון הוא הרגשה בממלא כל עלמין{{הערה|לקו"ת ואתחנן דף ה' ואילך.}}.

====שורש שורשם ותכלית כוונתם====
שורש שורשם{{הערה|ביאורי הזהר ריג.}} של שתי הדיעות הוא משם א-ל, שהוא התיקון הראשון מי"ג תיקוני דיקנא{{הערה|ישנן כמה אופנים בהן סופרים את י"ג מידות הרחמים, אחד האופנים הוא ששני שמות הוי' שבתחילה הם הקריאה שקרא משה לה' ולכן אינן נספרות במניין הי"ג, ונמצא שמדת א-ל היא הראשונה.}}, דמכיון ששם זה הוא למעלה משתי הדיעות הרי הוא כולל את שתיהן, ומכיון שכולל את שתיהן יכול לחברן. היינו{{הערה|אוה"ת דרושים לשמע"צ א'תשצו, שופטים תתנב, ביאורי הזהר רכא-ב ועוד.}}, שתכלית הכוונה היא שיהיה חיבור בין שתי הדיעות: שאור אין סוף יתגלה גם למטה ושהמטה לא יסתיר על הדיעה העליונה. עניין זה מוסבר בחסידות בדוגמאות רבות, כגון נס '''המתלבש''' בטבע, עליית משה '''בגופו''' להר סיני, המשכת אור אין סוף '''בפנימיות''' ע"י ד' מינים (ועל דרך זה שאר המצוות המעשיות) – שכל זה בא ע"י התורה (שעניינה ביטול המחיצה שבין עליונים לתחתונים וחיבורם לאחד).