עריכת הדף "משתמש:חסיד שוטה/ארגז חול1" (פסקה)

=== הוראת אותיותיו ===
הפירוש המילולי של שם הוי' הוא לשון התהוות תמידית, כאשר הי' משמשת לשון פעולה תמידית - כמו בפסוק "ככה יעשה איוב כל הימים"{{הערה|[[איוב]] א, ה}}.{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - פרק ד']]}} ארבע אותיות שם הוי' הן ארבעה שלבים של התהוות מאין ליש, מאין סוף למציאות מוגבלת. צורת האות י' היא כמו נקודה, ועל כן היא מורה על '''צמצום'''. צורת האות ה' היא צורה של '''התפשטות''' בשלשה מימדים - לאורך לרוחב ולעומק{{הערה|הרגל הימנית של האות ה' היא כנגד ההתפשטות לאורך. הגג של האות הוא כנגד ההתפשטות לרוחב. הרגל השמאלית - זו שמנותקת מהגג, וצורתה כנקודה - כנגד ההתפשטות לעומק (צורת הנקודה מורה על קו הנמשך אל תוך היריעה, במבט מלמעלה). לדוגמא והסבר על מהות האורך, הרוחב והעומק בכחות השכל שבנפש ראה תחילת [[שער היחוד]] ל[[אדמו"ר האמצעי]].}}. צורת האות ו' היא קו יורד ומרמזת על '''המשכה''' של האור מלמעלה למטה. 

ארבעת שלבי ההתהוות הם: צמצום, התפשטות, המשכה והתפשטות{{הערה|[[תורה אור]] מקץ מא, א; בשלח סא, ד.}}.

;יו"ד - צמצום
כל התהוות של [[יש מאין]] צריכה להתחיל בצמצום האַין האֵין סופי שקודם למציאות המתהווית. מהאין סוף שקודם למציאות נשארת רק נקודה, והיא ראשית ההתגלות בעולם הנברא. כיוון שנקודת ראשית זו היא גילוי של מה שאין העולם והמציאות המתהווה יכולה להכיל - האין סוף שקדם לה - גם מצד העולם הראשית הזו היא רק נקודה,  וגילוי זה הוא למעלה מהשגת ותפיסת הנבראים.

;ה"א עילאה - התפשטות
לאחר הופעת האור בעולם וראשית גילויו כנקודה, יש שלב נוסף וירידה נוספת בערך ומהות האור. בשלב זה האור מצטמצם כדי שיוכלו הנבראים לתפוס ולהכיל אותו, וממילא האור מתחיל [[גשמיות|להתגשם]] ולהפוך לחלק מן ה[[יש]] השייך לאותו עולם (לעומת שלב הנקודה שהוא שלב של [[אין|אַין]]). שלב זה נקרא ''ראשית היש'' של אותו עולם. ההתפשטות של האור בעולם מתבטאת בעיקר בהתחלת התאמת האור למציאות הנבראים.

;וא"ו - המשכה
בשלב זה האור נמשך והופך לחלק ממציאות הנבראים ממש. האור האלקי הוא זה שמחיה ומהוה כל פרט ועניין במציאות הנבראת, ושלב זה הוא השלב בו חיות זו מתחלקת לכל פרט ופרט לפי צורכו ולפי מהותו המיוחדת. בשלב זה יש ששה סוגים כלליים של המשכה, כנגד [[גימטריא|הערך המספרי]] של האות ו'.

;ה"א תתאה - התפשטות
שלב זה הוא לאחר השלב בו נמשך לכל נברא פרטי המשכה המיוחדת לו, ובשלב זה האור מהווה את מציאות הנברא עצמה. שלב זה הוא השלב בו הנבראים נעשים בעלי מציאות וקיום משל עצמם, וכאילו אינם מתהווים מן האור אלא רק [[הארה|מוארים]] ממנו. ההתפשטות של האור בעולם מתבטאת בעיקר בהתאמת האור וירידתו עד כדי התהוות מציאות נבראים עצמאיים.