עריכת הדף "לימוד החסידות" (פסקה)

==פעולת הלימוד==
[[קובץ:לימוד חסידות מקרב הגאולה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] על גליון מכתבו של ראובן יוסף מאקאווסקי: '''צודק בכתבו שלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות ענין מיוחד בזה שמקרב הגאולה וביאת משיח - ככתוב בזוהר ובכמה מקומות'''{{ש}}'''אחד מן הטעמים בזה - כי המעלה אז שנגלה כבוד ה' (הנסתר עתה) וכן יתגלה תכלית ופנימיות בריאת העולם וכו', ולכן ההכנה לזה צריכה להיות גילוי פנימיות התורה שהיא ה"בלו פרינט"''' [= תכנית בניה] '''של כל העולם כדברי חכמינו זכרונם לברכה (בראשית רבה בתחילתו)''']]
על יסוד דברי הרב [[חיים ויטאל]], עורר הרבי פעמים רבות שהעדר לימוד החסידות מעכב את הגאולה, ואילו ההוספה בלימוד החסידות מבטלת מניעה זו ומזרזת את הגאולה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7235 אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רלה].}}, ועד שהתבטא שמצד האמת "היו צריכים לצאת לרחובות ולצעוק, געוואלד אידן! ישנה תורת החסידות, שהקב"ה רוצה שבני ישראל ילמדו כדי שמשיח יבוא"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/13 שיחת ליל ב' אייר תש"י].}}.

הרבי אף הביא את דברי [[הגר"א]] כי העוסקים בלימוד פנימיות התורה "אין יצר הרע יכול להתגרות בהם"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5653 אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג].}}.

===סגולות הלימוד===
[[קובץ:מאור עיניים מאור שבתורה.jpg|ממוזער|[[מענות קודש|מענה הרבי]] לאדם שביקש ברכה לניתוח שבעיניו: '''אזכיר [[ציון אדמו"ר הריי"צ|על הציון]]. מהנכון ביותר קביעות עתים ב[[תורת החסידות|מאור שבתורה]] (הנקראת אדם. [[לקוטי תורה]] במדבר יג, א), זוהי פנימיות התורה ([[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] חגיגה פרק א' סוף הלכה ז'), ומדה כנגד מדה – מתוסף במאור (עיניו) של אדם הלומד'''.]]
מי שיש לו בעיות רפואיות בעיניים, ההוספה ב'מאור שבתורה' מוסיף מידה כנגד מידה בבריאות מאור העיניים{{הערה|מענה קודש. נדפס במדור 'מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 14.}}.

בשם [[אדמו"ר הזקן]] מובא שלימוד החסידות שמביא ל'הולדה' של [[אהבה ויראה]] הוא סגולה ל'הולדה' של זרעא חיא וקיימא, ועל יסוד כך כתב הרבי מספר פעמים לזוגות חשוכי ילדים שיוסיפו בלימוד החסידות כסגולה להיפקד בילדים{{הערה|אגרות קודש חלק ה' אגרת א'רמד ואגרת א'שפז. חלק ח' אגרת ב'תלו. חלק ז' אגרת א'תתקכ.}}.