עריכת הדף "קריעת ים סוף" (פסקה)

==הסיעם בעל כרחם==
בפסוק המתאר את אשר אירע לאחרי קריעת ים סוף כתוב "ויסע משה את ישראל מים סוף"{{הערה|שמות טו, כב.}} ומובא על כך ב[[מדרש]]{{הערה|תנחומא בשלח טז. ילקוט שמעוני. מדרש קח טוב על הפסוק. מובא ב[[רש"י]].}} שמשה היה צריך ל"הסיען בעל כרחן".

הסיבה שנסיעתם מים סוף הייתה נחשבת בעל כרחם, הוא משום שלפי הבנתם של בני ישראל הם היו מחוייבים להשאר כדי להשלים את הציווי "ונצלתם את מצרים"{{הערה|שמות ג, כב.}}, ובפרט שמצוה זו הייתה בגדר ההלכתי של מצוה עוברת, הדוחה אפילו מצות [[לימוד תורה]] (ואצלם – מתן התורה בעצמה).

ב[[חסידות]] מבואר שבתוך כל רכוש מצרים היו [[ניצוצות קדושה]] רבים שהיו צריכים [[בירור]], וכיון ש[[עבודת הבירורים]] היא עיקר חשוב ב[[עבודת ה']], והיא תכלית [[בריאת העולם]], שיהיה לה' [[דירה בתחתונים]]{{הערה|מדרש תנחומא נשא טז.}}, לכן עזיבתם את עבודת הבירורם הייתה שלא כפי הבנתם בעבודת ה', וממילא נחשב אצלם כהכרח.